וגם שבוע הספר

image_print

 

הפוסט המקורי מ 09 יוני, 2013

 

דיירים "אמיתיים" האח הגדול

זה זמן שלא קראתי תמצות מעולה בנושא של מי אמיתי ומי לא המככב לזרא בתכניות הריאליטי.

הנה הקטע מתוך הפוסט של צפניה

 

 

 

 

אני תוהה מיהוא אותו עוזי וויל  שתרמו לו 100 שקל שמוזכר לעיל ? לא עברו שעות מעטות וביומן החדשות מופיעה כתבה על מקרה של רמאות של אחד עוזי וויל שביקש שיתרמו לו כסף ברשת האינטרנט לכתיבת ספר והוצאתו לאור. מסתבר שבעת הפרסום לבקשת התרומות כבר נחתם חוזה בינו לבית הוצאה מכובד והספר כבר יוצא לקראת שבוע הספר (עם או בלי תרומות).והתורמים כמובן מרגישים מרומים.

עוד לא הספקתי להבין מיהוא עוזי ומה עיניינו לכאן וכבר פגה הפרשייה והתחלפה לה לפרשה אחרות – השופט שמבקש לבחון גם אם הנאנסת נהנתה.

לא יכולתי להתאפק מלהגיב על הפנינה של "האמיתיים" והוספתי תגובה משלי לפוסט של צפניה :

"כיוון שפתחת.
אמיתי; הינה תכונת אופי מעצם הגדרתה ככזו ע"י דייר אמיתי. נכון ;יש כאלה שאצלם רק ההתנהגות היא אמיתית , דייר אמיתי יהיה מוכן להתחבר לכאלה (דוגמת אבי) מטעמים טקטיים.
ואיך שכחת את האמיתי למהדרין, זה שמחובר לדת האמת, זה שקופץ לאומן מדי שנה,בעת צרה מול שופט יחבוש מהר כיפה ולהבדיל בהכנסו לאח הגדול ינשק מזוזות, יכרוך תפילין לעת מצוא ויגלגל עיניים מעריצות לרבנית נלסון?
ערכי המשפחה
אמא היא ערך עליון ביחוד שמתנגן שיר שזה נושאו.
דייר אמיתי, אם נשוי הוא ובמיוחד רחוק מאשתו ;אצל האח , הוא מעריץ גדול שלה, עפר לרגליה. ואם רווק הוא ;יתחייב בנקיטת חפץ, שלעולם ,כן לעולם ,לא יעזוב את ילדיו שטרם נולדו גם אם יתגרש מאשתו שטרם נישא לה.
פאולינה, התינשאי לו?"

על ספרים ודימויים

מספר חודשים שאיני מרבה לקרוא; ספר יחיד שגמעתי לאחרונה הינו ספרו של יונתן גפן "אשה יקרה" . ספר ישן שלו שהגעתי אליו  לאחר שצפיתי בראיון טלוויזיני\מסע קידום לספר אחר שלו. כדרכו של גפן הכתיבה קולחת והנושא מעניין, שלא לומר מציצני. מבט לתוך משפחת המלוכה או ה" קנדים" שלנו – משפחת דיין.

לטעמי קצת ארכני וחוזר על עצמו בנושא האבא אמא. מה שהיה עובר באח הגדול בפרק או שניים עובר כאן בספר לא קטן ;סתם….

תמי ואנכי שומעים סדרת ההרצאות של חיים שפירא ושם בהתייחס לאושר והחיפוש אחריו אני נחשף לעולמו של פו הדב  מזוית אחרת.
פו – ה"מאושר" הקלאסי;נאיבי, חי את הרגע אינו מתעצבן לרגע ואינו מטריד את עצמו במחשבה שמא יצא "פרייר" .וכך; שהארנב מבקש לתלות כביסה על רגליו של פו התקוע בחור שאליו נכנס כדי לזלול דבש אין לפו כל בעיה עם כך- הרי הוא תקוע בין כה וכה.
שטיגר דופק בדלתו ופו שואל מי זה ? טיגר עונה זה אני ופו פותח מייד את הדלת. מן פילוסופית חיים שבמרכזה "כולם בסדר". הקטע בפינה של גבי גזית כאן..
תילי תילים של פרשנויות נתלו בספרי ילדים קלסיים , אולי כדרך לבחון את הצלחתם או את משמעותם הנסתרת בעולם המבוגרים. החל בשמי ערב כחולים הישראלי כל כך וכלה בנסיך הקטן וכמובן אליסה בארץ הפלאות שמשך תילי תילים של פרשנויות מעמיקות ביותר ואולי הוא ספר הילדים עם מספר הפרשנויות הרב ביותר.

משום מה בילדותי ואף מאוחר יותר, לא הצלחתי לסיים לקרוא לא את הנסיך הקטן למרות היותו דל דפים ולא את אליסה הארץ הפלאות ודווקא ניסיתי.
לאחרונה בעקבות צפיה בסרט חדש יחסית של אליסה בארץ הפלאות התעורר בי עיניין מחודש בספר.
דימוי קלאסי מתוכו של חיוכו של החתול מצשייר שנשאר לאחר שהחתול נמוג התקשר לי עם ראיון של השר הבולדוגי משהו ישראל כץ ,שבתוכנית של שי שטרן מחייך חיוך מאולץ כל כך שדחף אותי לנסות את כישורי האלתור שלי. הנה החתול הנמוג שמצאתי ברשת

 

 

 

 

 

 

והנה ה.. בסרטון שלי.


הראיון עצמו היה למרות האוירה הקלילה של שי שטרן גדוש במלל פומפוזי  ונבוב של כבוד השר על המהפכה בנמלים שמכין לנו השר המצפה להפוך לגיבור על "כחלוני" . נראה לי שבמלחמה הזו אל מול נמלי חיפה ואשדוד תושג תוצאה דומה יותר למלחמתו של דון קיחוט בטחנות הרוח .

השר ועוזרו למול רשות הנמלים

אז מה היה לנו כאן; דימויים ואסוציציות מהירות שאורך חייהן כאורך חייו של זבוב. כשאני מקטר לי על נכסי צאן ברזל כמו דימוי של "מלחמה בתחנות רוח" אני תוהה עד מתי יחזיק דימוי זה ויהיה חלק מהתרבות של דור נכדיי. בעוד שהתשתית התרבותית בזמננו התבססה על מערכת החינוך ומערכות נוספות ויחסית קבועות של ספרות קולנוע תיאטרון הרי שהיום כל המערכות כולל מערכת החינוך הופכות למהירות ותזיזתיות יותר.

האם ליהלי נכדי הקטן יליד שנת 2011 יהיה דבר משותף (תרבותית) עם גליה נכדתי הטרייה שזה עתה נולדה , יוני 2013 – האם פער דורות יהפוך לפער של בן שנים בודדות ואולי אף חודשים?

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*