מציאות מאי 2012
הפוסט המקורי מ 26 מאי, 2012
p790
תקופה טובה
תקופה טובה היא לנו ; האביב הגיע ומלאו מרקעינו מוץ באוסף של סדרות ריאליטי שהגיעו לפרקן.
זה עתה חזינו בפתיחת "היפה והחנון" ; התוצאה לא מרשימה. לאחר ש"טחנו" לעייפה את מיטב הפרומואים לנגד לעינינו זה מספר שבועות. הכינו אותנו יפה; יפה מדי ,לפרק הפתיחה. מקרה ברור של ציפיות מוגזמות.
דווקא "הישרדות VIP " , מפתיעה לטובה , חברת כנסת, האייקון ששמו עזם עזם וסלבים נוספים ,חברו לייצר בז חדש סביבם וחלקם מתוך עניין אחר שטרם התחבר טיבו.
אפילו הטקסים המגוחכים של השבטים לא מצליחים להסיט את תשומת הלב מהדרמה בין המחנות ענבל גבריאלי ועזם מחד ואתי תורגמן ואנה שלו מנגד.
כוכב נולד העשירי אף הוא פתח עם גידי גוב כשחקן חיזוק חדש ויחסי sugar dady הנרקמים בינו לבין מירי מסיקה ; נו שיהיה.
לא נפקדו כמובן סצנות הזויות\מומצאות של מועמדים שאינם מודעים לאי יכולת המוסיקלית או לכאלה שרצו להופיע על במת "ההיסטוריה" הזו וגימיק בידם- ספיידרמן מזמר.
על האושר מעיב רק חסרונו של "האח הגדול" . הוא יבוא עם בוא החורף, אני מנחם את עצמי.
עמי ארצות
על פגעי ז'אנר הריאליטי נשפכו כבר נהרות דיו ותשעה קבין של מלל, אוסיף רק אחד המתייחס ל"יפה והחנון".
מן המפורסמות הוא שילדים רבים להוטים "להיות מפורסמים" שיהיו גדולים, ביטוי מוחשי לצורך זה הוא כמובן השתתפותן של ה"יפות אך מטומטמות" בסדרה הנ"ל ולצידן "החכמים עלק אך נלעגים" בתפקיד החנונים.
הפרומואים לסדרה כללו משפטים אלמותיים (בציטוט לא מדויק) , כגון "רבין נרצח בככר רבין, איזו מקריות מגניבה" או "קיבלתי ספר עם עטיפה יפה פתחתי ובפנים הכל שחור. למה, מי יקרא אותו" או בהתפארות עם חיוך "אני יודעת לקרוא ,אבל לא מבינה מה שאני קוראת" בקיצור אמנות ניסוח משפטי טמטום מצחיקים. ספק רב אם לא נעזרו כאן בכותבים מהשורה הראשונה, לפחות כדי לזקק את המשפטים לכלל פרומו.
החלק העצוב כמובן הינו תהליך ההטפשה שסדרות אלו מייצרות וקעקוע הידע כערך שסדרה ספציפית זו מטפחת, במבט ראשון נשואי התכנית הם מקור לבוז על ריקנותם ומוזרותם. לכאורה מטרתה של הסדרה , מעבר לבידור והרייטינג שהם המטרות הראשוניות, "חינוכית". בסוף הסדרה ייבחר זוג שהשתנה והפך לחביב הקהל; היא חכמה יותר והוא בעל בטחון עצמי. למעשה מושג ההפך הגמור. הפיכתם של פליטי הסדרה לידוענים, ועמידה בתור של מועמדים להשתתף בסדרה כזו מעידים יותר מכל על המתחולל.
בעבר הלא רחוק התמרמרנו על אבדן הבושה אצל הפוליטיקאים שהגיע אצל חבורת ש"ס לכלל אמנות. נאנחנו והזכרנו כדוגמא את אשר ידלין מינוי לנגיד בנק ישראל שנכלא על פרשת שוחד ב 1976 השר עופר שהתאבד ב 1977 על חשדות לשחיתות על ראש ממשלה- יצחק רבין שהתפטר עקב חשבון דולרים של אשתו , הכל על פחות ממה שהיום מקובל כעבירה קטנה.
עבירה שאם מורשעים בה היום, זוכים למאמרי חסות של עיתונאים מכורים, וקהל ששר בפתח בית הסוהר; "הוא זכאי".כך דרעי וקצב למשל.
"היפה והחנון" מעודדת את אובדן הבושה ואף מטפחת את הגאווה בלהיות בור. את מקום הגאווה בלימוד ובהתמקצעות מחליפה הגאווה בלהיות "אמיתי" מלה שנשחקה עד דק בסדרות אלו.
היחודיות שהייתה לעם היהודי דורות רבים, כעם הספר אוהב וגאה בלמדנות ושונא את ה"עם הארציות" הולכת ונמוגה לעינינו.
איש איש לנפשו.
תקופה רעה
כאמור התקופה הוירטואלית ממש טובה , מה שקורה במציאות כמובן שרחוק מכך. מקרי שוד אונס ורצח דומה שמרחשים בתכיפות עולה , והכביכול מנהיגים מוצאים פתרון של הררי הבטחות והסתת האש כנגד מהגרי העבודה, ולא ; לא שצריך מלהמנע מלהוציא אותם ולחסום את נתיבי כניסתם.
בראשית השבוע התרחשה תאונה מחרידה בטבריה בה נמחתה ברגע אומלל אחד משפחה חרדית למעט ילדתם הקטנה. המשפחה הייתה בדרכה מהכנסת ספר תורה על שמו של אביו של ראש המשפחה, ובדרך (שתיים בלילה) לביקור בקברי צדיקים בטבריה.לכאורה מה יותר מזה. "הטרגדיה אף קשה יותר…" מוסיף ותוהה תומר ניר באתר סרוגים.
כל מחשבי הקיצין החל ברב עובדיה שיודע למה הקב"ה אפשר את השואה (גלגול נשמות שבעטיו הלכו לעולמם על פשעיהם בגלגולים קודמים) דרך גדולי ש"ס (הרב פרץ ואחרים) שהאשימו באסון הרכבת בצומת הבונים את המזוזות הפגומות; כל אלו שתקו והסתפקו ב"צידוק הדין" ההסבר האולטימטיבי למעשיו של האל בו הם מאמינים , סוף סוף אמונה עיוורת ללא פלפולים המקבילה הדתית ;פטליסטית מעט, לאמירה החילונית של סתם "אין לי מושג" .
תילי תילים של הלכות פסיקות של רבנים , הנחיות של אדמו"רים, גרמו לכך שרצונו של האל מהאדם בכל נושא בחייו סדורים היטב. החומות שבנו לעצמם מונעות כל ספק,ורק בשוליים אין המאמין יודע לתרץ את המציאות, ורק אז נותר להשתמש בביטויים דומים מסוגם של "נפלאות דרכי האלוהים".
אבל פטור בלא כלום אי אפשר. קם אחד; הרב עמאר הרב הראשי הספרדי הכל יודע ,שהסביר לנו (ראה כאן) מדוע התרחש הארוע.
ועכשיו שהכל ברור נסיים בצטוט מתהילים : "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה הַלְלוּ יָהּ." על מיהם הרשעים בסיפור הזה לא צריך להכביר מלים.
להלן מאמר מעמיק שמצאתי בבלוג "יהודים על הירח" על : הסברי השואה ומעמד גלגול הנשמות בביהדות .
כתיבת תגובה