זכותי

זכותי

Print Friendly, PDF & Email

הפוסט המקורי מ 25 דצמבר, 2011
p733

האדם החושב

כאדם הראשון שזה עתה טעם מפרי עץ הדעת עומד לו האתיאיסט ובוחן את הנעשה סביבו, ויותר מכך מנסה ליצור מכלול התייחסות לעולם למעשיו בו , ובכלל זה לשורש קיומו.

אין לו אלוהים , במובן החיובי של המלה . והמאמץ להתייחס לכל דבר ודבר בכלי ניתוח פילוסופיים ומדעיים מתיש.
סופו יוצא מן העולם ורגליו פשוטות קדימה .
שב אל העפר כאחרון הדוסים, ואפילו נחמה בדמות העולם הבא אין לו ואין לצאצאיו.( בייחוד לאלו שלא חזרו בתשובה- טפו טפו לא עלינו).

בקיצור קשים חייו של האדם החושב ,והדוס בכללו , אך אין הדבר בידו. גלגלי מוחו סובבים להם גם מבלי שירצה בכך.

מרבית הזמן הוא עסוק , ובישראל של היום יותר ויותר. טרוד בקשיי הפרנסה, ברצון הארצי להתקדם ולצרוך עוד ועוד, מעגל קסמים שבעטיו הזמן הפנוי למחשבה חופשית הולך ומצטמצם.

שלטונות המדינה שמחים לכך ומעודדים זאת , מזריקים לו ישר לווריד הבלים בערוצי התקשורת ;מנסים להגביר את תהליך הה"טפשה" ככל יכולתם.

המון אדם , העסוק בלחם ושעשועים , הייתה משאת נפשו של כל שליט עוד מימי האימפריה הרומית ;ובכך אין חדש תחת השמש.

לעתים ; בשעות שקטות, שהאתיאיסט היהודי (צרוף מהמם), מהרהר לעצמו, עולות וצפות התהיות.

לא כאלו שיביאו אותו להאמין בקיומו של כוח טמיר , אלוהים של כס התה המעופפת או של
מפלצת הספגטי המעופפת, אלא אחרות; ארציות יותר.

הכול התחיל לפני כשבוע בשאלה אגבית של חן על הקשר של האתיאיסט לעם היהודי וארץ ישראל ; תוך שנכדי – ילדיו ,מתרוצצים סביב ואני מנסה להשיב. התשובה נקטעת לה חיש קל ;בסבב של החלפת חיתול וטרוניות הדדיות . דניאל: "הוא הרביץ לי" ותשובה נדושה של יונתן: "היא הפריעה לי".

בשקט היחסי של ביתי בחרתי לפתח כאן את היותי אתיאיסט בן העם היהודי ואת שאלת זכותי על א"י . בטוחני שלא יהיה כאן דבר דבור על אופניו, אך אנסה להעלות את הרהורי על הכתב בכל זאת.

"ממה נפשך , אם אתיאיסט אתה; כיצד אתה יושב בארץ כנען שעצם "זכותך" על הארץ (כמה אני אוהב מילה זו),נובעת מההבטחה האלוהית לאברהם.
ואם אין כלל אלוהים לפי דעתך; שמאלן מטומטם שכמותך , וכל בני האדם שווים. אז מה לך כי נדחפת לך למזרח התיכון בין מאות מליוני הערבים והמוסלמים; שחלקם – הפלסטינאים, חיו פה מקדמת דנא.
לך לך מארצך,כלך לך אל ה"קוסמופוליטיות" של אבותיך באירופה, דבר בשפת האספרנטו, צאצא בזוי של הערב רב, התבולל בגויים ושקע בתהומות הנשייה".

כך ואחרת אומרים חברי המאמינים בני דת משה, או כאלו שהיו כמוני (בקרית חיים של פעם) חילוניים למהדרין והיום נאמני א"י השלמה .

התשובה – תרתי משמע

לשאלתו של חן וההתחבטות בצידה יש הצע מתמיד של תשובות פשוטות ומיידיות ;
"אם תראה את ה"אור" (באם נטיית לבך היא רוחנית) או תבין שסוף ה"אמת" להתגלות (כדבר המחזירים בתשובה), ותחזור לשורשיך. או אז, נחבק אותך חיבוק חם ונשפיע עליך מכל הטוב השמור לצדיקים. עיקרו של דבר; גם כל חיבוטי הנפש שלך ייעלמו כלא היו".
תשובות שמפיצים בציבור,גדודים של סוכני ה New age ה"רוחניים" ,צדיקים, מחוללי נסים ,מחזירים בתשובה; וכולם מדברים מפי הגבורה ממש.

אבל התשובה לשאלה הבסיסית; מורכבת, כדרכם של תשובות לבעיות מורכבות.

משום מה נטיתי להאמין בנעורי שלבעיות קשות ומורכבות יש תשובה פשוטה "נקייה" ממש כמו במתמטיקה .ובאם רק נשקיע מאמץ מחשבתי כנדרש סופו שנגיע לתשובה זו.

במידה מסוימת זו היא גישה הדומה לגישה ה"דתית" הפשטנית.
דרך האמונה בקיומו של "אלוהים" כל הבעיות הפתוחות נפתרות ולכולן תשובה אחת מהסוג של "צדוק הדין"; יענו הכול בידי שמיים – אל תחקור במופלא ממך.

את התשובה הזו לא קבלו כמובן המדענים וגם ההוגים הדתיים לדורותיהם.
בכל כוחם ניסו ההוגים הדתיים (הרבניים) למצוא הסברים שיניחו את דעתו של ה"דוס החושב" לצווים השרירותיים שמצאו בספר החוקים הדתי.

חלקם אף הלכו צעד נוסף כישעיהו ליבוביץ וטענו שהאמונה הדתית תחילתה בבחירה ערכית של האדם , וממנה מבחירת נובע הכול – קרי חיים על פי ההלכה.כאמור הכול נובע מעצם ההחלטה האמונית.

ואמנם ביצירה היהודית הגדולה – ההלכה היהודית, הושקעה במרוצת הזמן אנרגיה מחשבתית אדירה, ללא אח ורע. לא לחינם נאמר על בחורי הישיבה המתפלפלים בסוגיות תלמודיות שהם מסוגלים לעייל פיל בקוף מחט.

בחירה

מהי אם כך אם בכלל זכותי האישית על הארץ שבכוחה אני נטוע כאן, אני שואל את עצמי?

אודה ולא אבוש לעתים אני תוהה ומשתעשע בראיון של "דרכון כפול" כפי שכבר עשו רבים וטובים , תעודת ביטוח , שאין יהודית ממנה לשעת צרה, שדומה ומתרגשת עלינו.

שאני נזכר בכך עולה לנגד עיני "תמונת מטה הנדודים" המוכן בכספת של דודתי טובה ובעלה יצחק ז"ל שעברו את כל אימי השואה לפני שהגיעו לארץ , ודווקא משום כך ולמרות הדחף הקמאי אני נמנע מכך.

אני מנסה לבחון את עצמי ומוצא בשורש הדברים את ההזדהות עם "העם היהודי".
כן; שטיפת המוח הציונית נטמעה והפכה לחלק ממני . ואני מאמין בהיותי חלק מאותו עם קשה עורף ונרדף, שתמיד היה קשור לארץ אומללה זו.ושהרעיון הציוני הצליח להפיח בו חיות.
הזכות על הארץ באה מכוח הכרתי בכך ובקשר שבין העם היהודי לארץ ישראל,קשר שהדת היהודית הצליחה לשמר ככלי אינסטרומנטלי, אבל כדת אין היא רלוונטית יותר, לפחות לי כאתיאיסט.

איני יכול להתכחש לעם היהודי כי התכחשות לו היא בעצם התכחשות לעצמי.

"בחירתי וזכותי" נטועים בבחירה שבחרו הורי בשנת 1949 במחנות העקורים בגרמניה לעלות ארצה ולא לנסוע לארה"ב כפי שעשו בני משפחה אחרים.

הזכות הזו טבועה בי גם באותם אלפי הנימים של ילדות כאן בארץ ,משפחה ,חברים, שפה, נופים וכל מה שקושר אדם לארצו ועמו בגלובוס כולו – זו בחירה תודעתית.

כאמור ,"זכותי" – נעוצה ברובה במטען הרגשי שלי ורק בחלקה הקטן על טעון שכלתני או אידיאולוגי .
בחירתי ; בבחירת הורי , היא זו שבעצם קיומי כאן אני נותן לה תוקף.

בחירה זו מהווה גם את המציאות של ילדי.איך הם יבחרו לחיות זו כבר החלטתם או כמאמר ההגדה של פסח ב"כל דור ודור חייב אדם לראות כאילו הוא יצא ממצרים".

האם בכך אני שונה מהדוסים ואחרים השואלים את השאלות שלעיל שעל פניו נראית משנתם סדורה יותר?. לדעתי לא. מרבית הדוסים ,נולדו להורים שבעצם בחרו את דרכם , האם ילד שנולד לזוג קתולי ברומניה ואומץ על ידי זוג דתי בארצנו הקדושה או זוג מצרי מוסלמי במצרים יגדל להיות כהוריו הביולוגיים או כהוריו המאמצים- התשובה לכך לפחות סטטיסטית ברורה.

אין בכך להפחית מכוחה של ה"בחירה" בשינוי חייו ומצבו של האדם הפרטי.
זאת תוכיח הצלחת הקואצ?רים המתרבים כפטריות לאחר הגשם ,המצליחנים למיניהם או לחילופין החוזרים בשאלה וה"מתחזקים" למיניהם – בכל הדתות. אנשים ;שבכוחה של בחירה שינו את מהלך חייהם והפכו ל"מעושרים" ו\או "מאושרים" יותר.

את מה שתיארתי מקודם כ"זכותי" על הארץ בגלל "תודעתי" אחזק בהיתלותי באילן גדול – פרופסור ליבוביץ מתוך דיון בנושא שהתקיים לפני שנים במושב בצפון יחד עם ד"ר אלדד, רלוונטי גם לימינו אנו:

יכול להיות שבאחרית הימים (או כבר מוקדם יותר ב 2030 ;על פי העתידן ריי קורצוויל) , יוכל אדם בכל שלב בחייו לבור לו כרצונו מתוך תפריט עשיר:האם להיות גבר או אישה,גבוה או נמוך,אמריקאי או תורכי (מותנה כמובן במכסות הגירה) ואולי אף את אמונתו יבחר על פי רצונו: מאמין,אתיאיסט או חבר בכת אזוטרית.
או אז תהיה זו בחירה "אמיתית" ומושכלת .

ועד שנגיע לרגע מאושר זה , אני גם תוהה כאתיאיסט יהודי כאן ועתה ,האם "זכותי" על הארץ "חזקה" יותר או "חלשה" יותר מאשר בחירה "אידיאולוגית"; האם היא עדיפה על זו של האחר; למשל הערבי .

לאתיאיסט היהודי, מרגע שהגיע להכרה שגם לו זכות על הארץ די בכך. לגביו אין זה משנה כלל אם המאמינים בדת האיסלאם חשים שהתחזקותו של הפונדמנטליזם האסלאמי בעולם מהווה הוכחה לכך ש"האיסלאם" מנצח והוא הדת ה"אמיתית". ולפיכך הארץ היא אדמת קודש איסלאמית.
אין הוא האתיאיסט היהודי חש צורך ל"התחזק" או לעוף מכאן ,רק בגלל שפונדמנטליסט יהודי חושב שהארץ יועדה למאמינים באלוהי אברהם אבינו .

"זכותו" דומה לגמרי ל"זכותם" של כל האחרים, ואין בכך לרמז על פתרון הקונפליקט בארץ הקודש – גם כאן הפתרון אם יתקיים ,יהיה סבוך לפחות כסיבוכיות הבעיה.

גוי גדול- האמנם?

על פי האמונה הדתית היהודית קיבל אבי האומה; אברהם אבינו, את הבטחתו של האל: לך לך אל הארץ. והיא – הארץ, תהיה שלך ושל זרעך. זרעך ירבה והיית לגוי גדול.(גוי גדול במשמעות של עם גדול ורב)

האם קיים האל את הבטחתו למאמיניו?

בשנת 2005 (על פי אתר סטטיסטי באינטרנט) עומד מניין ההומו ספיאנס על כ 6 מיליארד מתוכם כ 14 מליון יהודים (אם נעגל) כשני פרומיל ; יותר מכך , הדתות הגדולות המונוטאסטיות: נצרות ואסלם כוללות כלמעלה ממיליארד מאמינים כל אחת, ודרך אגב מניין האתיאיסטים בספירה זו גם הוא כמיליארד.גם דתות המזרח גם הן ביחד למעלה ממיליארד. הדת היהודית מופיעה ב Pie Chart שלהלן יחד עם דתות אחרות קטנות בקטגורית ה "others" וגם שם קשה מאוד להבחין בה, לולא טרחו וציינו אותה במפורש ;בקיצור משהוא בגדר של טעות סטטיסטית.

במונחים אנושיים כלליים , מהווה האמונה היהודית בסיס היסטורי (ולא רלוונטי יותר) לקיומן של דתות שהמשיכו אותה , ואילו מיעוט מאמיניה מצביע על אופייה ככת אזוטרית של מאמינים שנתקעו באמונתם השקרית; כך לפחות על פי טענתן של מאמיני דתות אלו.

האמת; אין חשיבות לעובדות אלו בעיני היהודי המאמין. כפי שכבר נאמר ,ניתן לפרש אלפי פרושים את פסוקי ההבטחה לעם היהודי כדי להצדיק מציאות זו. וכבר שנינו: " הפוך בה והפוך בה וכולי בה".

ואם אין הפרוש טוב בעיננו הרי שהתשובה הסופית; שהמענה נשגב מבינתנו -זהו רצונו של האל יתברך ,תמיד תעמוד לנו, שח- מט.

יסוד עולם

האם האלוהים היהודי שברא את הכול החליט משום מה שיסוד העולם הינו האדם היהודי?

גם לנו האתיאיסטים היהודיים ;חלק מאותה כת, שחונכנו במערכת החינוך הציונית,נאמר שהגודל לא קובע . ייעודינו הוא להיות אור לגויים. ואנו כאלה; כך טענו המחנכים והראו לנו את רשימת זוכי פרס נובל או מחוללי התנועות הגדולות של הקומוניזם והסוציאליזם כביטוי למה שנקרא ה"גניוס היהודי".

מאידך דומה יותר ויותר שבקיומינו כאן בארץ אנו הופכים ל"גוי גדול" ,במשמעותו השלילית של הגוי הבור, ולאו דווקא "אור לגויים" או ה"גוי הגדול" במשמעות של ריבוי מאמינים.

להוכחת הבחירה האלוהית שלפו המאמינים גם את העובדות ההיסטוריות שממלכות עתיקות כאשור ובבל באו והלכו, ואילו העם היהודי הנצחי עדיין כאן.

זהו סוג של טעון דרוויניסטי ,אלא שבטיעון של דרווין נאמר שהדאגה של כל הפרטים הביולוגיים השייכים לאותו מין היא לקיומו של המין ולאו דווקא לשימור הפרט. יסוד מוסד בתיאורית האבולוציה.

המין שלנו הביולוגי האנושי הינו – ההומו-ספיאנס ,לאו דווקא "המין היהודי" שפשוט לא קיים.
קיומו של המין האנושי לפיכך אינו מותנה בקיום היהודי; נהפוך הוא, הקיום היהודי הינו חלק מהקיום האנושי.

הישרדותם של היהודים על פי הדוגמאות ההיסטוריות שלעיל והיעלמותן של עממים וציוויליזציות אחרות, היא רק הוכחה ליכולת ההסתגלות המופלאה של היהודים בסביבה עוינת ולא דווקא הוכחה שהם מין נפרד; "נעלה" או "נבחר".
אין זו כלל גם הוכחה למשתמע מכך;שיש בורא לעולם- (הטיעון הקלסי של המחזירים בתשובה בוריאציות שונות על הסיבה והמסובב; השעון והשען ואידך זיל גמור).

ולמרות כל זאת "הכרתי", הבלתי מודעת ברובה ,גורמת גם לי הקטן, נטול הדת, לבחור ולהיות חלק מעם זה ובכך לקיים את הפלא הקרוי יהודי חילוני או לחילופין יהודי אתיאיסט, שהורתו זה לא מכבר (במונחים היסטוריים )- במאה ה 19.
מקסם השווא של הקוסמופוליטיות ואחוות העמים, שמור בהכרתי לדיראון עולם ל"איזמים" הגדולים של המאה שעברה: פשיזם קומוניזם ותורות אחרות. חלק מתורות אלו החליפו את צבעיהן כמו הקפיטליזם והמשכו העכשווי, המפתה , הלוא היא הגברת ה"כלכלה העולמית" וסוכניה הלוא הן החברות הרב לאומיות .
באחרית הימים של " גר זאב עם כבש" או בנקודת הסינגולאריות של ריי קורצווייל נידרש שנית לקוסמופוליטיות ; אך דיה לצרה בשעתה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *