עכשיו זה רשמי

עכשיו זה רשמי

Print Friendly, PDF & Email

הפוסט המקורי מ 23 יוני, 2007
p73

הרופא

כמו בסרט אני צופה בעצמי יושב מול הרופא עם תמי מחכה לשמוע תוצאות של ביופסה בשפה שנערכה כשלושה שבועות לפני כן.
בפנים אני לא שקט, הפצע של החתך שבוצע ונתפר בביופסיה החלים , לא כן האזור שמסביב שבגללו בעצם בוצע החתך.

הרופא שקט, פותח את המעטפה ומספר לי שהוסר גידול סרטני ושהרקמה שהוסרה "נקיה" מסביב.
אני מבקש ממנו להסתכל על השפה הוא עובר עימי לחדר השני בודק וחוזר עימי לחדרו, הפעם הבשורה פחות מרנינה , יש הכרח בניתוח בזמן הקרוב, לשאלתי האם אפשר לחכות עוד כחודשיים לאחר החתונה של איה, התשובה רכה אך החלטית, לא, רצוי לבצע בעוד שבוע ואז גם הסיכוי להחלמה עד החתונה גבוה.

אני נזכר בביופסיה שנערכה בהרדמה מקומית – כמו אצל רופא שיניים ומתחלחל , כבר שם כמעט והתעלפתי מה יהיה פה? ואני מבקש לבצע את הנתוח בהרדמה מלאה, למרות הסיכון בכך. לפחות כך בהכרותי את עצמי , אצלח את הניתוח עצמו.

תגובות

אני עצמי לא יודע איך להתייחס למצב מצד אחד מעודד ע"י דברי המנתח שמספר לי שלאחר הסרת הגידול אין צורך בטיפול נוסף כגון הקרנות, מצד שני רופא המשפחה לשאלתי על גרורות לא בדיוק משיב וכנראה יפנה אותי לאונקולוג.
טכנית הגידול שהוסר הוא מסוג SCC יותר אלים מזה שהוסר לפני כ חודשיים שהיה BCC , ולמי שמעונין במינוחים ראה כאן וכאן .

בכל מקרה , נחמה פורתא – לא מלנומה.

מבפנים אני יודע שאין ביטוח ומה שהופיע פעם יכול להישנות , רק הזמן יוכיח.
ובענין השפה מה יהיה?, האם המראה יהיה נורמלי או יגרום לפלצות בנוסך איש הפיל או לחילופין כמו לאחר נתוח בוטוקס של גיל ריבה.

שאלות פתוחות

הסביבה,משפחה, חברים,עמיתים לעבודה מגיבה בצורות שונות, חלק מהתגובות נאמרות בלשון מרגיעה – הכל יהיה בסדר זה יוסר והכל יסתדר, חלק מהתגובות מפחידות אף אותי תגובות מסוג שמתחיל ב "אוי ואבוי" וחלקן אדישות לכאורה מדחיקות לא מתייחסות לנאמר דומה לתגובות שלי ואחרים כאשר אין בעצם מה לומר כי בסופו של דבר "הבעיה שלי".

והנה אני בתוך תהליך שבו חלה בי טרנספורמציה ,בדומה למצב בו נמצאים חולים בבית החולים ,כאשר הם הופכים לעולם בפני עצמו ועולם ה"בריאים" שעד כה השתייכו אליו מתנהל לו לעצמו ומחוץ להם. במדי בית החולים שלהם ובכאביהם הם מהווים ישות אחרת.
וראה זה פלא , עם ההחלמה , מצטרפים הם חזרה ונבלעים בעולם הבריאים ורק זכר האשפוז נותר כחלום מתרחק.

many_cars.gif
התהליך מזכיר גם מצב בו אתה רוכש רכב חדש מסוג או צבע מסוים, לא עוברים ימים אחדים והנה הרכב הזה שלפני כן לא שמת אליו לב , משנה את ראייתך ,לפתע אתה שם לב שרכבים בצבע כמו שלך,

מסתובבים להם כמעט בכל מקום. ובדומה ,אתה מתחיל לשמוע על זה ועל ההוא,שגם הם במצבך, והחלק השונה והמטריד (לעומת רכישת הרכב), הוא שחלק מהשמות המוזכרים כבר הלכו לעולמם!.

ונתנחם בנחמת רבים, כולנו לא נצא בחיים מהחיים האלו.

הנתוח

הנתוח עצמו עבר במהירות , רגע לפני – אומר לי המרדים הדרום אמריקאי רוברט לילה טוב, לא לפני שאני מבקש ממנו לשנות את המוסיקה לפיאצולה הארגנטינאי במקום אלביס פרסלי שנשמע ברקע, רגע לאחריו אני מתעורר בחדר ההתאוששות – למעשה אחרי כשלוש שעות.
עוד באותו לילה אני חוזר הבייתה ותמי שלי מלווה ומטפלת בי לאורך כל הדרך.

סוף השבוע עובר בטיפולים שוטפים – קרי שטיפות וחבישה ולמעט נפיחות ,מראה השפה – לא נורא.
עד עתה התקיימו מספר פגישות מעקב עם הרופא והתכנית בהמשך לבצע מעקב צמוד כל חודש, אח"כ כל חצי שנה אח"כ כל שנה .

עכשיו זה רשמי

ידיעה ב"מבט" ובעיתונות הכתובה פורסמה ידיעה שחלפה לה כאדווה קלה ,אך לי הייתה מעט משמעותית יותר, הידיעה פורסמה לקראת שבוע המודעות לסרטן העור וכותרתה: "שיעור החולים בארץ בסרטן העור עלה ב 20%" ובידיעה גם התייחסות להרגלי השיזוף של בני דורי.

cycle.jpg

כן , כך בדיוק נהגנו ובהנאה גדולה, לנסוע באופניים (אופניים כדרך חיים,אז בקרית חיים)

מהבית, בקרית חיים המזרחית ועד לחוף הים החולי והנקי יחסית של שנות ה 60 , להתגודד בחבורות ולקיים את פולחן הים (גם הוא כחלק מדרך החיים שלנו) שכלל משחקי מטקות שיזוף וכמובן ,לראות ולהיראות.

beach_velv2.jpg

והנה ,שנים אחר כך, מגיעה תזכורת לא נעימה לימים הנעימים ההם(היה כדאי? שואל הפולני שבי) . כמו גם תזכורת לעובדת היותי לא עלינו אשכנזי עם עור (וגם מבנה אישיות), שלא בדיוק מתאים ללבנט.

sun.jpg

הו אירופה חכי לי , אני כבר חוזר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *