תערוכה

הפוסט המקורי מ 18 אוגוסט, 2008
p427

מבוא

מתוך עכבר העיר – כתבה בגלריה של עיתון הארץ:

לפני זמן מה קיבלתי במשיבון הודעה מאחד ,טמיר, שבה ביקש לחזור אליו.

משחזרתי אליו, פתח וסיפר לי שהוא ועוד שניים מחבריו חיפשו "חומרי אוירה" , לתערוכה שהם מכינים.

והנה באינטרנט באחד החיפושים הגיע לבלוג הזה לפוסט בשם נהיגת לילה שפרסמתי לפני כשנה

ובו מצא צילום סרטון של נהיגה בלילה שעורר בו רושם רב והוא מבקש את רשותי להציגו.

הפתק שחתמתי בבקבוק, התגלגל לו באוקיאנוס האינטרנט ומצא את גואלו – הללויה.

כמובן שהרשות ניתנה, לא עברו

מספר ימים ומספר שיחות טלפון והנה גם קיבלתי הזמנה לתערוכה המתקיימת בגלריה דרום בדרום תל אביב ברחוב מטלון ושמי מתנוסס בין המציגים.

כן , גם אני אומן וידיאו ואפילו לא ידעתי זאת.

האם , "עבודת הוידיאו" שלי תהיה ה"משתנה של דושאן" באוונגרד האמנותי המקומי? לו יהי ,לפחות עבור שלושת

הצעירים המנסים את כוחם בחידוש.

לא עובר זמן רב, ואני מקבל גם פנייה לדוא"ל שלי. הפעם "כאומן וידיאו" להשתתף ולהציג (תמורת תשלום מצידי) בגלריה שתפתח בחודש ספטמבר השנה , בקיצור

עוד הוכחה ש"טוב שם טוב משמן טוב".

התרשמות

לפתיחה ביום חמישי הגענו תמי ואנכי באחור קל ,איש לא היה , מסתבר שרק "חנונים" מגיעים מוקדם כל כך וכמו בחופות, האקשן עצמו מתחיל שעתיים מאוחר יותר

,לפי דברי ערן וטמיר עד 21:00 אמורים להגיע כ 300 איש (כך כנראה גם היה); לא חיכינו להם, צילמתי ופרשתי.

התערוכה- בחדר מהוה באזור שליד התחנה המרכזית , כוללת מספר מכשירי טלביזיה המציגים סרטונים שונים שלושה בוויטרינה הפונה לרחוב, עוד כמה מפוזרים

על הקירות קרוב לתקרה והנה על הרצפה מכשיר המציג את "נהיגת הלילה" שלי.

התערוכה מינימליסטית, ומעבירה מסר – שעל טיבו טרם עמדתי, אולי כי לא נשארתי מספיק בפתיחה ולא לגמתי את הבירות המצוננות שחיכו בצד.

הקשר בין הגלריה לסביבה; סביבה של אנשים קשי יום, עובדים זרים, ותערובת של חנויות רהיטים ואלקטרוניקה הומחש בסיפור ששמעתי מטמיר בשיחת טלפון

לאחר מספר ימים.

היום ,הוא מספר , הגיע אישה שהסתכלה בטלביזיות שבחלון נכנסה ושאלה אותי אם אני מדבר רוסית, כשעניתי שלא משכה אותי החוצה הצביע על אחת הטלביזיות

שבחלון נקשה על החלון ושאלה, "כמה כסף?".

ואם זה לא אוונגרד אמנותי ציוני אוונגרד מהו?

אדם ברוך ז"ל,הגדול היטיב כבר מזמן לכתוב על האמנות ושינוי פניה עם הזמן; כל מלה בסלע, הנה כאן בקטע מתוך ספרו בתום לב בהוצאת כתר.