TamaeShimonGoder

Ita RotenbergAge: 86 years19011987

Name
Ita Rotenberg
Given names
Ita
Surname
Rotenberg
Birth February 4, 1901
Note: <p>Ita Rotenberg is listed ih Heyman's family tree. here:</p><p><p></p></p><p><p>http://www.heymannfamily.com/web/HeymannGed4Web-J6/f_3c3.html#0</p></p><p><p></p></p><p><p>A PDF file showing Tamar Goder, her grand daughter's relation to the Maharam of Rottenberg was generated using this tree</p></p><p><p></p></p><p>See at Tamar Goder Individual attached file</p>
Birth of a sisterChava Rotenberg
June 1, 1901 (Age 3 months)

Death of a paternal grandfatherShmuel Tzvi Rotenberg
1915 (Age 13 years) Age: 64-65
Death of a paternal grandmotherRivka Korel
1921 (Age 19 years) Age: 72-73
Birth of a daughter
#1
Tamar Chadash
January 1, 1923 (Age 21 years)
Birth of a son
#2
Shmuel Chadash
January 18, 1925 (Age 23 years)
Death of a daughterTamar Chadash
January 1, 1927 (Age 25 years) Age: 4
Birth of a son
#3
Avinoam Chadash
January 2, 1927 (Age 25 years)
Birth of a daughter
#4
Ruth Chadash
September 19, 1931 (Age 30 years)
Death of a fatherHanoch רוטנברג
June 1, 1935 (Age 34 years)
Death of a brotherYosef Rotenberg
after 1939 (Age 37 years)

Cause: Holocaust
Death of a sisterBluma Rotenberg
1941 (Age 39 years) Age: 48-49
Cause: Holocaust
Death of a motherPessia Mintz
June 1, 1941 (Age 40 years)
Death of a sisterChana Rotenberg
1961 (Age 59 years) Age: 62-63

Death of a brotherMordechai Rotenberg
1969 (Age 67 years) Age: 71-72

Death of a husbandMordechai Chadash
September 19, 1983 (Age 82 years) Age: 81
Death December 1, 1987 (Age 86 years) Age: 86
Family with parents - View this family
father
mother
elder sister
6 years
elder brother
2 years
elder sister
3 years
herself
4 months
younger sister
sister
Private
brother
sister
Private
Family with Mordechai Chadash - View this family
husband
herself
daughter
Tamar Chadash
Birth: January 1, 1923 20 21Kinereth (Kvutza), Israel
Death: January 1, 1927Kinereth (Kvutza), Israel
2 years
son
23 months
son
5 years
daughter

Birth

<p>Ita Rotenberg is listed ih Heyman's family tree. here:</p><p><p></p></p><p><p>http://www.heymannfamily.com/web/HeymannGed4Web-J6/f_3c3.html#0</p></p><p><p></p></p><p><p>A PDF file showing Tamar Goder, her grand daughter's relation to the Maharam of Rottenberg was generated using this tree</p></p><p><p></p></p><p>See at Tamar Goder Individual attached file</p>

Note

<p style="text-align: right;">איטה חדש</p> <p style="text-align: right;">תאריך לידה: 04/02/1901 ט"ו שבט תרס"א</p> <p style="text-align: right;">תאריך פטירה: 01/12/1987 י' כסלו תשמ"ח</p> <p style="text-align: right;">בת פסיה וחנוך רוטנברג</p> <p style="text-align: right;">בת 87 במותה.</p> <p style="text-align: right;">מקום לידה: פולין</p> <p style="text-align: right;">מקום קבורה: בית הקברות כנרת שורה: 18 מספר: 12</p> <p style="text-align: right;">שנת עליה: 1923</p> <p style="text-align: right;">קבוצת השתייכות: חברי כנרת</p> <p style="text-align: right;">נולדה בחלם (פולניה) למשפחה ענפה ורבת ילדים שישבה בכפר קטן</p> <p style="text-align: right;">והיה לה משק חקלאי. החיים באווירת הכפר והעבודה בשדה הכשירו</p> <p style="text-align: right;">אותה לחיים בעתיד. בשנות מלחמת העולם הראשונה ברחה</p> <p style="text-align: right;">המשפחה מהמקום וישבה באודיסה. שם למדה איטה וסיימה את</p> <p style="text-align: right;">הגימנסיה . זמן קצר לאחר שחזרה המשפחה לכפר, עלתה איטה עם</p> <p style="text-align: right;">חוה אחותה ארצה ב 1923</p> <p style="text-align: right;">והגיעו לקבוצת כנרת, בה התיישבו</p> <p style="text-align: right;">לפניהן קרוביהן אהרון שידלובסקי ומרדכי אחיהן. ב 1925</p> <p style="text-align: right;">הקימה</p> <p style="text-align: right;">עם מרדכי חדש את משפחתה .</p> <p style="text-align: right;">חייה בקיבוץ לא היו קלים ועל אף שהתמודדה בחריצות עם העבודה</p> <p style="text-align: right;">ותנאי החיים הקשים, הכאיבו לה הבעיות החברתיות, שבהן נתקלה</p> <p style="text-align: right;">בחייה . שנים רבות היה בעלה עסוק בפעילות ציבורית מחוץ לבית</p> <p style="text-align: right;">ועול גידול הילדים נפל כולו עליה. גם מצב בריאותה הכללי לא היה</p> <p style="text-align: right;">תקין בשנים אלה. הייתה אישה ישרה וחרוצה. ידעה לשמור על</p> <p style="text-align: right;">המסגרת המשפחתית והיוותה מרכז למשפחה הגדולה, שהגיעה</p> <p style="text-align: right;">במשך השנים לארץ .</p> <p style="text-align: right;">נפטרה כשהיא בת 87 . השאירה אחריה את בניה שמוליק ואבינועם</p> <p style="text-align: right;"> </p> <p style="text-align: right;">ואת בתה רות ואתם 9 נכדים ו 14</p> <p style="text-align: right;">שמוליק חדש 09/11/2009</p> <p style="text-align: right;">1.12.1982</p> <p style="text-align: right;">איטה חדש</p> <p style="text-align: right;">"אמא שלכם אשה חזקה" אמר לנו מנהל המחלקה, "נאבקת על חייה, איננה מוותרת".</p> <p style="text-align: right;">ואנו ילדיה, יושבים על ידה ורואים בעלבונה, רואים כיצד חייה הולכים ואוזלים.</p> <p style="text-align: right;">קשה להשלים עם המצב, היה צריך להיות לה סיום אחר.</p> <p style="text-align: right;">יושב אני מולה והשעות נוקפות. מכונת ההנשמה עולה ויורדת בקצב מונוטוני, עוזרת לה למשוך את חייה</p> <p style="text-align: right;">ולהאריך את ייסוריה.</p> <p style="text-align: right;">כמו מתוך חלום, עולים לפני הזכרונות, כפי שהיינו שומעים אותם מפיה, הזכרונות שִלְמדו אותנו על השורשים, על</p> <p style="text-align: right;">הילדות ועל הנעורים.</p> <p style="text-align: right;">על הימים הראשונים ב""חצרכנרת""</p> <p style="text-align: right;">ועל כל היפה והקשה שהיה בהם.</p> <p style="text-align: right;">אמא נולדה בחלם וחייתה עם משפחתה בדובינקה שבפולניה.</p> <p style="text-align: right;">בילדותה ובנעוריה בילתה הרבה בכפר קטן הסמוך לעיירה שהיה לאחוזת המשפחה.</p> <p style="text-align: right;">סיפוריה של אמא העלו בדמיוננו את השדות הרחבים, את היער החובק סביב ואת נהר הבוג הזורם לו בנחת</p> <p style="text-align: right;">ונושק לבתי הכפר.</p> <p style="text-align: right;">נוף זה טבע את חותמו על אמא ועל יתר הצעירים במשפחה, כאשר הטיולים ביער, הרחצה בנהר ועבודות השדה</p> <p style="text-align: right;">השונות מחשלים אותם ומכינים אותם לקשיים בעתיד.</p> <p style="text-align: right;">כמה אהבה אמא לחזור ולספר לנו בכישרונה התיאטרלי על אותם ימים, על הסבא והסבתא, הדודים והדודות</p> <p style="text-align: right;">ועל כל אותן הרפתקאות וחוויות של דור צעיר המנסה לפרוק עולה של דת ומסורת ומתמכר לרוחות החדשות</p> <p style="text-align: right;">המנשבות בעולם ובעם היהודי.</p> <p style="text-align: right;">והזכרונות עולים ומתבהרים בעוד שקשוק מכונת ההנשמה ממשיך ופולש אל הלילה.</p> <p style="text-align: right;">איך הגיעו יום אחד שתי נערות יפות מראה וסוערות אל ""חצרכנרת"".</p> <p style="text-align: right;">איטה וחווה.</p> <p style="text-align: right;">איך יצרה הופעתן התעוררות ושמחת נעורים.</p> <p style="text-align: right;">כאילו היה זה המשך של אותם ימי אושר בכפר הרחוק.</p> <p style="text-align: right;">המעבר היה חד וקשה. מנוף של יער ושְֵדמות ושלגים בחורף, לנוף של יובש, לחמסינים, לקדחת ולמצוקות של</p> <p style="text-align: right;">חיי היום יום.</p> <p style="text-align: right;">היה חלוץ למשפחה, אהרון שידלובסקי, והוא שמשך אחריו את כולם, להצטרף לבונים חברה חדשה, לתת שכם</p> <p style="text-align: right;">לבניין העם במולדת, להגשמת החזון הציוני.</p> <p style="text-align: right;">החזון וחיי השיתוף, נראו ממרחקי הגלות יפים ומרתקים, אולם המציאות האפורה, הדלות, האקלים האכזרי ועל</p> <p style="text-align: right;">כולם המערכת הקשה של יחסי אנוש, העמידו בפני שתי הנערות הצעירות סימני שאלה.</p> <p style="text-align: right;">שנים רבות גדלנו והתחנכנו על אותו פלא של התחלה, של ראשית, התקנאנו באותה אווירה של אהבה וידידות</p> <p style="text-align: right;">בין החברים.</p> <p style="text-align: right;">סופר לנו תמיד על המחסור מחד ושמחה של צעירים מאידך.</p> <p style="text-align: right;">לפני שנים לא רבות התחילה אמא להעלות לפנינו ולתאר את החיים אז, באורם האמיתי, בתופעות הקשות של</p> <p style="text-align: right;">יחסי אדם לאדם שהן פרי יצריו ונראה שעדיין רחוק היום שיוכל לשלוט בהם.</p> <p style="text-align: right;">עברו שעות, התנומה עוצמת את עיני, השחר מפציע מבעד לחלון החדר, בו אמא ממשיכה לספוג אל תוכה את</p> <p style="text-align: right;">אוויר המכונה.</p> <p style="text-align: right;">עד מתי?</p> <p style="text-align: right;">מה נותן לה את הכוח להתגבר על כישלונותיו של הגוף?</p> <p style="text-align: right;">הימים חולפים והופכים לשבועות ואנו סביבה מתקשים להשלים עם סבלה.</p> <p style="text-align: right;">נקף חודש. ביקרתיה בשעות הערב ועיניה הפקוחות ניבטות אלי בתחינה.</p> <p style="text-align: right;">בחצות הודיעונו כי איננה.</p> <p style="text-align: right;">עלינו להיפרד, נשקנו על מצחה, עיניה עצומות, רגועה, סר הכאב, הגיעה אל מנוחתה האחרונה.</p> <p style="text-align: right;">פגעי החיים בתחילת הדרך, כאן בעמק הזה, בכנרת, חיי המשפחה שהיו מלווים במשברים ואולי גם תכונות</p> <p style="text-align: right;">שבאופי, גילו לפני את אמא כאשה מסתגרת במשפחתה, מתרחקת משאון עליזים, לעתים קרובות ביקורתית</p> <p style="text-align: right;">ומרירה.</p> <p style="text-align: right;">לאורך כל חייה כאן, השקיעה את כל כוחה ומרצה בעבודה ובכל עבודה שעשתה. זכורים לי אותם לילות של</p> <p style="text-align: right;">חורף ובוץ כשאנו הבנים הילדים מסיקים את דוד המים במקלחת כדי לאפשר לה להתרחץ בשובה מיום חליבה</p> <p style="text-align: right;">ארוך ומלוכלך ברפת.</p> <p style="text-align: right;">זכורים לי הספקיה במסיק הזיתים, בבציר הענבים או בערוב ימיה, בעבודתה בקילופים בבישול.</p> <p style="text-align: right;">מנסה אני להעלות קווים לדמותה של אמא, חשוב לי שישמעו הנכדים והנינים שלה העומדים כאן סביב.</p> <p style="text-align: right;">כך עומדים אנו מדי שנה מאז לכתו של אבא ומספרים על סבא מוטקה. עם השנים יתבגרו ויטמיעו בתוכם את</p> <p style="text-align: right;">הדמויות השתיים.</p> <p style="text-align: right;">דמויות שתיים, וכה שונות זו מזו. שני אנשים שהקימו בית, העמיקו שורש ויסדו שבט.</p> <p style="text-align: right;">שני אנשים שכל חייהם המשותפים היו מאבק בלתי פוסק שלווה בהערצה הדדית שהייתה טמונה בחייהם כל</p> <p style="text-align: right;">הזמן.</p> <p style="text-align: right;">מערכת חיים מיוחדת זו, אפשרה להם לתת לנו לילדים בית עם דוגמא אישית, בית עם כיוון ודרך.</p> <p style="text-align: right;">אבא שהיה אידיאליסט, חולם, הרפתקן ורומנטיקן והיה אוהב האדם וותרן העריץ באמא את יציבותה, יכולתה</p> <p style="text-align: right;">לעמוד בשתי רגליים על האדמה ואת יכולתה להשקיע כלכך</p> <p style="text-align: right;">הרבה בעבודה הקשה היום יומית וביחד עם זה</p> <p style="text-align: right;">לשמור על הבית והילדים כאשר הוא עצמו יוצא מדי פעם לשליחות חדשה ולהגשמת מאוויי לב חדשים.</p> <p style="text-align: right;">העריץ באמא את הספקיה בעבודה ואת הקשר הבלתי אמצעי שלה לאדמה ולחקלאות.</p> <p style="text-align: right;">העריץ את משפחתה הענפה, את מרדכי אחיה, את אהרון, את חווה ואת כל אחיותיה של אמא.</p> <p style="text-align: right;">היה זה בשבילו מאין פיצוי על כך שמשפחתו מבית הוריו הייתה קטנה.</p> <p style="text-align: right;">תמיד חלם וקיווה שיחד עם אמא והמטען המשפחתי שלה יוכל להקים כאן במולדת, בכפר, בקיבוץ, שבט משלו,</p> <p style="text-align: right;">שבט שילך ויגדל ויניב פירות.</p> <p style="text-align: right;">ואמא: בשעות רצון, הייתה מעלה ומרוממת את השלווה, את רוחב הלב, את החלומות שאבא היה הולך ומגשים,</p> <p style="text-align: right;">בשינוי נוף שדותינו, החורשות שנטע לחופי ירדן, אדמת הבור שעיזק וסיקל. מספרת ומעלה את צניעותו ואת</p> <p style="text-align: right;">נועם קולו השר.</p> <p style="text-align: right;">זוכר אני, מאותם זכרונות ילדות, כיצד יושבת אמא בחדרנו בשעת ערב טרם שינה ועיניה נוצצות ברגש כאשר</p> <p style="text-align: right;">למולה על המיטה האחת שבחדר, ישוב אבא וסביבו אנחנו הילדים והוא קורא לנו את סיפורי "ַהיאְָווָָתה" של</p> <p style="text-align: right;">לונגפלו, את "המוהיקני האחרון" או מספרי ההרפתקאות של ז'ול וורן.</p> <p style="text-align: right;">והשירה שלו, כשהוא מלמד אותנו שיר חדש, הקול המלטף הענוג, המלא רגש.</p> <p style="text-align: right;">אווירה זאת היה משרה אבא באותם ערבים מיוחדים שבין המשימות.</p> <p style="text-align: right;">ואמא הייתה מוכנה לסלוח לו הכל. זה היה השילוב שביניהם וזה היה הדבק שהחזיק אותם יחד.</p> <p style="text-align: right;">השבט גדל, נולדו הנכדים ואחר כך גם הנינים.</p> <p style="text-align: right;">הנה הם כאן סביב.</p> <p style="text-align: right;">מול אבן הבזלת השחורה מוכת התזזית. זאת האבן אותה אווָה לו אבא לשים למראשותיו כאשר ידום לבו.</p> <p style="text-align: right;">"אם אמא תרצה להצטרף בבוא היום", כך כתב לנו, "יש לה מקום".</p> <p style="text-align: right;">בודאי שאמא רוצה ורצתה, זהו המקום בו בחרה. אבא לצדה האחד ונכדה אהובה מוטי לצדה השני.</p> <p style="text-align: right;">האבן צרובת השמש, האבן שעברה את כל עונות השנה, גם הרוחות, הגשמים וימי האביב עם הפרחים, תהיה</p> <p style="text-align: right;">מונחת למראשותיך אמא.</p> <p style="text-align: right;">סערות החיים ומכאוביהם תמו, פרק חיים ארוך ורב השראה הגיע לקיצו.</p> <p style="text-align: right;">ואנו כאן, ילדיך, נכדיך ונינייך, נעלה מדי שנה לפינת נצח זו ונתייחד עם זכרכם ונעביר את מטען החיים הגדול</p> <p style="text-align: right;">מדור לדור.</p>