פיס

פיס

Print Friendly, PDF & Email

הפוסט המקורי מ 06 ספטמבר, 2007
p174

הגרלות והימורים,

50 מליון של הלוטו וההגרלות השבועיות של מפעל הפיס . משום מה; עבודה, חום מעיק של יולי אוגוסט , לא נסחפתי לבולמוס שכנראה, עובר על היושבים בציון מפעם לפעם.

הפיס באצטלה של טובת הציבור , מנסה לקדם עצמו כארגון שעיקרו שימוש בכספי ההימורים של הציבור הרחב (שכך או אחרת יוצאו מכיס הציבור המכור להימורים), לטובת חינוך רווחה וכיוצא באלה מטרות טובות.

רבים וטובים רואים במפעל זה , צורה של מיסוי ממשלתי על העניים דווקא , מתוך הנחה (בדוקה?) שמרבית המשתמשים בשרות זה הם משכבות כלכליות נמוכות המשתוקקים נואשות לשפר את מצבם.

אדם ברוך , בספרו "סדר יום" שבהוצאת כתר, מביא פסיקה של הרב יוסף המתנגדת לקנית הגרלת פיס משום מופרכותה של עיסקה זו, אך מוסיף בהמשך גם פסיקות אחרות ושונות של רבנים בנושא זה, בקיצור דתי שירצה להמר , "יעשה לו רב" מתיר, וזה שאינו רוצה ימצא לעצמו צידוק גם כן.

ראה:

פוסט שונים בנושאי הגרלות ניתן למצוא בבלוג של יוסי לוי (מעולים), מנסה לנתח את התופעה בכלים סטטיסטיים, ואילו אני הקטן מציע גישה אחרת.

אודה ולא אבוש, לפני כ 15 שנה בהחלטה של רגע רכשנו תמי ואנכי "כרטיס מנוי" של מפעל הפיס , ולפני כשנתיים גם כן בהחלטה של רגע (מגובה בהנמקה של צמצום הוצאות), נפטרנו ממנו.

המאמר של יןסי לוי, עודד אותי לנסות ולהבין את ה"מיני בולמוס" שתקף אותי אז לפני 15 שנה עם רכישת המינוי.

יצור תבוני

 

הליברליזם תופס את האדם כ יצור תבוני ורציונלי, שאחד הגורמים המניעים אותו, הינו יכולתו השכלית ויכולתו ללמוד ולהתפתח.

לטעמי, מרבית ה"יצורים התבוניים" על פני הכדור (ואני בכלל אלו), מונעים ע"י דחפים אחרים כגון יצרים, רגשות, ונושאים אחרים שיותר מהיותם קשורים לתבונה הינם קשורים לדבר המעורפל הקרוי נפש.

אם בכלל ,הרי שמורכבותו של האדם היא המאפיין שלו כבעל כושר שכלי, רגשי, מוטורי,יצור חברתי יצור מיני ועוד.

וכך אנחנו בעצם יצור א – תבוני, המסרב כל הזמן להכיר בכך והמנסה בכל כוחו להצטייר כלפי עצמו וכלפי חוץ כאחר.

בהיותי נער, תיארתי לעצמי עולם שבו לא תהיה לדת שליטה אלא למדע ולרציונליזם, מובן שתרחיש זה לא התממש ואם כבר המגמה הפוכה לכך, הדת והקיצונים שבה התחזקו ;במחוזותינו וגם במקומות אחרים.

המלעיזים , יגידו שגם התרחיש שהיה בראשי כנער אף הוא סוג של אמונה או דת (דת המדע).

נו, נושא לדיון אחר, רק אציין הבדל אחד ועיקרי שבכל ה"דתות" מקור הסמכות מוחלט סופי ואלוהי, ואילו בתרחיש הנ"ל מקור הסמכות האדם בכך חוזקו ואף חולשתו.

בהיותינו יצור המונע מדחפים לא תבוניים דווקא, אבל מנסים לעשות בשיכלנו רציונליזציה של הדחפים ולהסבירם, אנו מנסים להסביר את הדחף למילוי טורים או קנית כרטיסי פייס בצורה "היברידית" קרי גם וגם; תבונה ואשליה מעורבבים זה בזה:

אנו קונים בהשקעה קטנה רישיון לחלום ב"גדול" , חלום שמתנפץ עם בוא ההגרלה וחוזר חלילה.

ראה המאמר לעיל, בבלוגו של יוסי לוי .

הסבר טוב לכל הדעות , פונקצית "עלות תועלת" מגיעה לאורגזמה וכולנו נהנים .

המהדרים אף הולכים לשלב נוסף, ומסבירים איך ניתן ל"דפוק את המערכת" כלומר לא לקנות את כרטיס הכניסה להימור, ויחד עם זאת לפנטז כראוי על מה יעשו עם הכסף הגדול שייפול לרשותם.

ממעוף הדבורה

בשבועוני סרטי מדע , מוצגים לפעמים תמונות או סרטונים מנקודת מבט של בעל החיים שמבנה עיניו ומוחו שונים מעיני האדם וסימולציה למראית העולם מנקודת מבטו, למשל צילום של איינשטיין ממבט של דבורה:

bee3.jpg

או פרח בצבע צהוב אחיד הופך לעיני הדבורה לדו צבעי:

לחילופין באמצעי ראית לילה צבאיים, נעשה שימוש ב "imaging " קליטת החום ממחושים הרגישים לחום ויצירת מפת חום ממוחשבת. האדם המתבונן בתצוגה שתרגם עבורו המחשב מסוגל להבחין בגופים פולטי חום על רקע סביבתם הקרה יותר ובכך לגלות רכבים ואנשים בשטח הנתון לתצפיתו.

יש להניח שאם היינו מסתכלים על העולם בצורה דומה, דרך עיניים המחוברות לדחפינו, יש להניח שהגרלות מפעל הפיס ושולחנות הרולטה , היו נראים לנו כאוצרות , וידינו הייתה נמשכת מאליה לקחתן.

וכל היתר בהקשר הזה הינו רציונליזציה לאותו Imaging שמוחנו עושה לעולם.

ובזאת טרם הסברתי לעצמי מה גרם לנו לבטל את המינוי למפעל הפיס, האם אוכל לטעון טענה של אי שפיות זמנית?

הסייפא

 

הדוגמא מעולם האופטיקה מתאימה גם לנושאים רבים ואחרים מחיינו; כך למשל ראיה דתית של העולם היא ראייתו דרך הפילטר המסוים של הדת הספציפית .

בראיה זו למשל, למחבל המתאבד האקט של הפיצוץ מהווה כרטיס כניסה לגן העדן ולשבעים הבתולות (ומה הוא כרטיס פיס עלוב לעומתו…).

איך התגלגלתי ממפעל הפיס למחבלים מתאבדים? , זו כנראה הוכחה לכך, שלפחות אני, יצור א – תבוני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *