הפוסט המקורי מ 2 יוני, 2007
p18

האידיש (יידיש) לא מתה !

בשהייתי האחרונה בחו"ל , שהיתי עם עמית לעבודה , צעיר ממני ב 15 שנה שגם הוא נצר למשפחה פולנית, ויודע אידיש . אביו עדיין חי ומדבר את השפה ומפעם לפעם יוצא לו להשתמש בה.
באופן מוזר כשבועיים לפני נסיעתי, בביקורי האחרון אצל אימי בת ה 90 בחיפה , ביקשתי אותה שנעבור לדבר באידיש וכך בילינו לנו כשעתיים מלהגים אידיש להנאתינו .והנה מלים שחשבתי שאבדו לעד חוזרות להם מאליהן, נראה לי שההנאה הייתה הדדית.
גם לה אין עם מי לדבר אידיש וכיום יום שפת הדבור שלה רוסית עם המטפלות ,עם אחי היא מדברת פולנית ועברית וכך גם עם אחותה, אז למה לא אידיש איתי.

והנה עם צלי עמיתי לנסיעה התגלגלה השיחה לנושא זה והצעתי גם לו שנעבור ל "מאמא לושען" הלו היא האידיש , בשיחות בינינו. וכך היה גם כאן קפצו להן מילים נשכחות ולבשו חיים, והתענוג היה גדול.
החלטתי להשיג מילון עברי אידי ,הרי עוד מעט גם אם ארצה לא יהיה את מי לשאול איך אומרים שלט, רמזור מהמילים החדשות ואולי גם מלים נשכחות (אצלי)

כגון נגר, עגלון מי יודע?

במרוצת הימים בררנו כמה מהמילים הנשכחות הללו בשיחות לאביו וגם בזכרוננו המתעורר: נגר הוא הרי "סטולר" (לקוח מפולנית סטול כסא), "טיש" שולחן (מגרמנית) ועגלון "בעלה גולה"– בעל עגלה לקוח כמובן מעברית.
בלשנות – יש בה יסוד בלשי, בלמוד שפה יש בו יסוד של גילוי ופענוח ותוך כדי היזכרות במילים חדשות ניסיתי גם לעמוד על פשרן:
אוביקציה – בית השמוש מלה ששכחתי וצלי הזכיר לי אותה , במילון הפרוש ל UBICATION באנגלית הינו "להיות ממוקם במקום מסוים, התמקמות " כמה מתאים!!
לתחתונים מסתבר יש 2 שמות: "געטקס" – שנתפס בלשון הצבאית ומוכר לכולם, וגם "מעייטקס" (כנראה מפולנית או רוסית) וכאן הכוונה לתחתונים קצרים או לבני נשים – ובאמת לכך אזדקק למילון.
וקיימים גם ביטויים מצחיקים כמו "דראק מיט לייבר מיט אכושרא פודאם" שפרושו חרא עם כבד תפורים בחוט – בהשאלה מתהליך הכנת המעיים "קישקע" שהיו ממלאים באורז או בשר ותופרים בחוט ואז שמים ב"טשולנט" החמין לשבת.
וכמובן כיוון שהכל כשר כך צריך להיות גם החוט לתפירה.
ביטוי זה היה נאמר על משהוא שהוא חרא לעילא ולעילא – ובאמת באידיש זה מצחיק יותר.

האידיש כאמור גם בפוסט הקודם מתקשרת אצלי לסבתות שלי – סבתא שרה פרלמן שגרה ונטמנה בקבוץ יפעת שם חיה עם דודתי- אטקה בן ישראל , עד למותה בשנת 1967 .
שנה שלימה ביליתי בקבוץ בבית סבתי כאשר אימי חנה נפטרה , בשנה זו שפשפתי את האידיש יחד איתה ונחוח השפה תמיד מזכיר לי תקופה זו.

מאוחר יותר לכשנישא אבי למרים נוספה לי סבתא נוספת , סבתא ינטה שגם איתה תקשרתי באידיש .
בכלל חוית הדבור באידיש עבורי קרובה ביותר לתופעה שקורית לי וכנראה גם לאחרים והקשורה לחוש הריח.
חוש צנוע ונחבא אל הכלים אך ייחודו בכך שריח מסוים מסוגל בבת אחת לזרוק אותך לחויה או תקופה שחוית בעבר ונדמה שאף יותר מחושים מפותחים יותר כשמיעה וראיה.
ריח האדמה הטריה ושיחים מסוימים בבוקר שהכל קריר ולח מטל מזכיר לי מיידית את ילדותי שבה היינו מבקרים אמי ואני את אטקה דודתי בקיבוץ שאז נשא את השם קבוצת השרון ומוקם היכן שקיבוץ רמת דוד היום ורק לאחר מספר שנים עלו חבריו למקומם הגבעה הסמוכה – היום מקומו של קבוץ יפעת.

.כנראה שמתקיימת בי הבדיחה שהתהלכה בקיבוצים על מהלך חייו של אדם בעיניו של ילד בקיבוץ:

אדם נולד כתינוק בוכה , גדל, לומד והולך לצבא.
מתחתן בונה ביתו ויוצא לעמל יומו
מתחיל לדבר אידיש ומת

ולמי שלא מבין ,באותה עת בקיבוצים אנשים בגיל 60 ואילך היו הורים שחברו לילדיהם החלוצים ובדרך כלל באו ממזרח אירופה לאחר השואה. ומכאן שבעיני ילד צבר בקיבוץ כך נראה סדר החיים.

והנה הסבר מתוך הויקיפדיה על האידיש או יידיש.

מילון אידיש אנגלית מקוון.

מילון אידיש עברית ונושאים נוספים.

הבלוג של בן-אהרון מכיל חומר רב.

ולקנוח מאמר חשוב על הזנחה פושעת וזלזול בשפה הזו שבחלקו, לדעתי , אתנן ששילמו האשכנזים על טענות כנגד ההתנשאות שלהם- ובראיה היסטורית כמה חבל!