על כתות יהודיות כשרות

image_print

הפוסט המקורי מ 26 יוני, 201

מזרח אירופא כבר כאן

בין היקומים המקבילים הדרים כאן בכפיפה אחת , יקום החרדים מאיים ומעניין ביותר.  במשך כמה שנים מתקיימות בתוכו כתות משנה רבות שריב להם זה עם זה ויחד עם זאת הדבר המאחד אותן הינו ראיית העולם האחר (הציוני) כדבר שיש להסתגר מפניו ויחד עם זאת חלק מהם שלמדו את הלכותיו מבינים את דרכו ומוכנים לבצע עסקאות פוליטיות עימו (בלשוננו הסחיטה החרדית).

וכך לקראת מועד פרסום מסקנות הועדה שדנה בגיוס החרדים, מכנסת לה בבוקר אחד אספת ענק מונהגת על ידי אחד מחשובי המנהיגים כדי להתנגד ומראש לכל נסיון לגיוס חרדים – כולל כאלה שאינם לומדים תורה.

מתוך חדשות וואלה; סיקור ההפגנה ובתוכו חרדים בסימני אבלות עוטי שק על גזרת השמד שמתרגשת ובאה:

ההפקה המרשימה הזו לא נעלמת מעינם של הפוליטיקאים "שלנו" קרי החילונים , וכבר עכשיו גם שאיני יודע מה יהיה, ברור שיהיה רע , רע לתפארת.

ביקום המקביל הזה , עדיין קיימת עיתונות מגוייסת מהסוג שאותה הספקנו כבר לשכוח – דבר,על המשמר, למרחב את כולם נשא הרוח.

והנה למשל סיקור הנעשה אצל המנהיגים – האדמו"רים ב"ערוץ 7"

שאתה רואה את תאריהם , האדמו"ר מקאליב,מויטבסק, מטשרנוביל אתה מבין בעצם מזרח אירופא זה כאן.

צדיקים ורביים, חסידים ומתנגדים ובאבות גם

שם הקטע כנרמז לקוח מסגנונו של דרויאנוב. שם, בספר הבדיחה והחידוד ,קיים קובץ של בדיחות על פי נושאים . אחד מהם הינו בדיחות היהודיות בנושא הנ"ל , למעט ה"באבות" שבעוונותינו התווספו אף הם לחבורה הנכבדה.

לכאורה מה לי אתיאיסט שכמותי; שכפי שיותם אומר מאמין באמונה שלימה ש"אין אלוהים", ולהם. אלא שמעבר לכך שאת ספר הבדיחה והחידוד שגמעתי בנעורי אהבתי מאוד, מעבר לכך נלוויתי באותה עת לדודי יצחק מחיפה לערב חגיגי של חגיגה רבת עם אצל חסידי וויזניץ שרבם הקטן ישוב והחסידים שרים ומרקדים בהתלהבות מדבקת. המראה השאיר עלי רושם רב ויצחק כמובן הוסיף אף הוא מלים בשבח החסידות.

בהחלט מעורב כאן גם עניין אנטרופולוגי . החוויה שחוויתי לפני כמה וכמה שנים שנכנסתי לתוככי בני ברק בחיפוש אחר הרב פירר , עם תיקו הרפואי של אריה , זכורה לי גם כחוויה של ביקור בעולם אחר; מעין עיר יהודית במזרח אירופה של המאה שעברה. עולם שעל טיבו קשה לי לעמוד.

לימים נודע לי שחסידות ויזניץ בחיפה מהווה סנף לחסידות ויזניץ הראשית ורבה הוא בעצם קרוב משפחה של ה"רבה" הזקן של ויזניץ. להלן "עיקרי השושלת" מויקי.

זאת ועוד בקרבות מלחמת השחרור נלחם ה"רבה" החיפאי כמו כולם, מי יעלה כדבר הזה במחשבתו , אוי לה לאותה בושה.

המשך כאן

שתי בנות אחותו החרדית של דודי יצחק מבקרות היו אצלינו בקרית חיים , בימים שבהן עוד ניתן הדבר  וסיפוריהן על גדולתו של ה"חזון איש" סיפורים שעליהם התחנכו; הושמעו שוב ושוב למרות שכבר אז עוררו בי גיחוך.

הרצינות והכוונה הזו שבה סופרו מעשי הנסים הפליאוני והזכירו לי מבדיחותיו של דרויאנוב

לצחוק או לבכות?

594      מעשה בזקן, עליו השלום, שהוא וגבאיו ומשמשיו הלכו בדרך והגיעו לפונדק של ישראל, ולא יצא הפונדקי להקביל פניו ולהכניסו לביתו.  חלשה דעתו של הזקן, עליו השלום, ואמר:

קורה זו, שלא זכתה שיתלונן צדיק בצילה, תיעשה נחש-עקלתון!

מיד נזדעזעו כל העומדים שם, והפונדקי והפונדקית נפלו לרגליו, שיעביר את רוע-הגזירה מעליהם ומעל ביתם.  נתמלא הזקן, עליו השלום, רחמים רבים, מחל על כבודו וחזר ואמר:

יהי רצון, שהקורה תישאר קורה כשהיתה!

ומכאן ואילך באים מכל ארבע פינות העולם לראות אותה קורה, שנשארה קורה בכוח-רחמיו של צדיק…

והנה לא מזמן שודרה סדרה על החרדים תכניתו של אמנון לוי בטלוויזיה. ובפרק השלישי למדתי על מה שאירע בינתיים בחצר וויזניץ עם התקרב מותו של ה"רבה".

השתלשלות עיניינים שהביאה כצפוי לפיצולה של החסידות סביב שני בניו של הרבי שנפטר.

רקע לסיפור זה ב ynet החצר (לפני מותו של הרבי)  וגם בקטע של אמנון לוי כאן:

לולא ידענו שהמדובר בחסידות בארץ הקודש; היה הדבר דומה לתככי חצר מלכות באירופה של המאות הקודמות. כבית ההבסבורגים למשל שדרך קשרי נישואין שלט גם בממלכות ספרד אנגליה ועוד. כנראה שהצרוף של שררה, כסף וכבוד עושה את שלו בכל חברה אנושית. (למרבית פליאתי ; גם החסידים בני אנוש).

עכשיו שנתבסס מעמדו של היורש הבכור בבני ברק מתחילים לחזור לסמלי המלוכה למשל הכתר :

 

אין ספק עדיף מעמדו של ה"רבה" על מעמד המלך , למרות ששניהם נמשחים למלכות בחסד האלוהים . המלך הוא לפעמים אף ראש כנסיה כמו באנגליה, אך למלך תמיד תהיה אופוזיציה, בין של אציליו ובין של המוסד שהמליך אותו ולעיתים אף מהעם הנאנק מעולו, ולעתים הדבר יעלה לו בחייו.

ה"רבה" לעומתו נהנה מאימון מוחלט וסיפורי המעשיות והמפגשים המתוזמרים עם קהלו יוצרים מחויבות אישית ואהבה של חסידיו,על מוצא פיו של ה"רבה" אין ערעור . את תפקיד הצדיק\הרבי\הבאבא כמוציא דברו של האל עלי אדמות שכללו החסידים השוטים עד תום, אמרא נפוצה שלהם היא שהרבי גוזר הקב"ה מקיים , קרי הקב"ה עובד אצל ה"רבי" ומכיוון שחסידויות רבות ישנן ויש כאלה המוקמות יש מניין (הפרנסה קשה כידוע), הרי שידיו של הקב"ה מלאו עבודה.

בדיחות בנושא זה כבר כינס דרויאנוב למשל כאן:

595      תמה אני, – אמר חסיד לחברו. – גלוי וידוע לפנינו, שהוא שיחיה כל יכול, וכל מה שהוא גוזר הקדוש ברוך-הוא מקיים, ואף-על-פי-כן, כשם שאנו באים אליו שנה-שנה דלים ורשים, כך אנו שבים מאתו דלים ורשים.

גער בו חברו:

טיפש! הן הן גבורותיו.  יכול להושיע ורוצה להושיע, ובכל-זאת אינו מושיע…

596      חסיד סיפר לחבריו:

כל שעה שהרבי מבקש לראות מה שנעשה בשמים, הוא עולה לאיגרה ומסתכל.

הקשה אחד מן החבורה:

כיוון שעינו מגעת עד לשמים – עלייה לאיגרה למה?

נתכעס המספר:

טיפש! אני מבקש לקרב את הדבר אל השכל, ואתה דווקא ניסים תבקש!…

599      בחבורה של חסידים סיפרו על מופתים של רביים.  נענה אחד מן החבורה ואמר:

באזנינו שמענו ובעינינו לא ראינו.  מוטב, שאספר לכם מה שראיתי בעיני ממש…  בקיץ של אשתקד היה מעשה.  בעצם היום יצא אחד מאנ"ש מביתו, בריא ושלם כאחד-האדם, ופתאום מעד ונפל לארץ.  רצנו והודענו לרבי יחיה.  מיד הפסיק ממשנתו, יצא אל הנופל, הניח ידו על ראשו ולחש לו: "מה-לך? קום!"…

ותיכף קם? – נתלהבה החבורה.

לא… לא קם… כבר פרחה נשמתו.

רגנה החבורה:

מה מופת הוא זה?

החזיר המספר:

מופת?… איני יודע… אבל דבר זה ראיתי בעיני ממש…

באותו עניין הנה סיפורו של עיתונאי דתי חולה בטרשת שביקש מזור אצל ה"רבי"

אמנם את הברכה קיבל ,אך משום מה סרב ה"רבי" לגזור על הקב"ה שיהפוך אותו לבריא.  כנראה שהרבי פשוט רחם עליו (לא על העיתונאי; על הקב"ה)

 כושר ההמצאה אינו יודע גבול , החל מחסידי חב"ד והמלך המשיח שלהם שהלך בדרך כל בשר למרבה הפליאה, והשאיר להם את להט המסיון . כפסע היה בינם לבין תנועתו של שבתאי צבי ומשיחי שקר רבים אחרים.

התכנית של אמנון מתארת גם חסידויות חדשות ומתחדשות שקמו על דגליהם ונסיהם.

חסידות "תולדות אהרון" על בגדיה ה"מפוספסים" , חסידות חדשה שלא הייתה קיימת לפני מאה שנה והנה נוסדה, התבדלה ,ומהווה היום חלק מהנוף.

בתל אביב נתקנא אברך צעיר וכשרוני – רבי מרדכי מאיר מכלוביץ ; יזם ברוך כשרון באדמו"רים ומחזורי המכירות שלהם הלך ויסד חסידות המשך בתוככי תל אביב; החסידות  משטפנשטב. כיום הוא אדמו"ר מן המניין ההילולות זורמות יחד עם כספי הפתיים עם נופך קל של הפוליטיקאים.

ועוד על כתות,

האם ניתן לומר שקיימת "יהדות אחת" לא ברור , כל זרם אינו מכיר במשנהו על כך יעידו ריבוי ה"כשרויות" הפשקוילים שיוצאים חדשות לבקרים בינם לבין עצמן והדבר היחידי אולי שמאחד אותם הוא הפחד מהעולם החיצון החילוני ומהרחבת הידע הסקרנות והראש הפתוח.מאמר מרתק בסוגיה זו כאן בבלוג "לולאת האל" של פקיסקו ומתוכו ציטוט על מגמה כללית שהוא חוזה בנושא "הפיצול הדתי" .

לגבי המסקנה מהמאמר שלפיה דת שתדקדק בקטנות תישאר נחלתה של קבוצת קנאים אדוקה, אינני בטוח כלל וכלל. לפחות בארץ הקודש  הציבור החרדי הולך ומקצין (ראה היחס לנשים),וכפי שמתקיים בעוד מקומות בעולם הקיצוניות בהיותה ברורה וחד משמעית, מושכת נוער נלהב ופוליטיקאים שמבינים מאיזה צד מרוחה החמאה. בסופו של יום הציבור אף הוא נגרר לאותו המקום.

ולראיה, הפולמוסים בנושא טיפול בקברים, נשים בצבא, נוער גבעות וכולי- כולם מצביעים על אותה המגמה.

האם אלו רק סימנים חיצוניים שמצטלמים טוב במדיה ומקבלים העצמה, ולעומתם יש רוב חרדי דומם שאינו בדעות אלו? מסופקני.

מאמר מבלוג בשם "מחוייב המציאות" של נח נחמן אחד,שיוצק מים על ידיו של רבו הרב ברנר  , מתייחס למאמרו של פריסקו הנ"ל כאן והנה הציטוט.

אני קורא את פרסיקו הרבה ויש אצלו קטע שחוזר על עצמו כל שבוע או שבועיים שזה העניין של נפילת האורתודוקסיה. איך זה מתבטא אצל פרסיקו? בדרך כלל כשקם איזה מטומטם אקדמי מדופלם , או איזו ארכי פוסטמה עם מבטא ברוקלינאי מתגלגל ומוציאים ספר או מאמר תחת חסות מכון הרטמן , או ואן ליר או משרצת הפלצנות הישראלית לדמוקרטיה ובמאמר הזה מוכיחים , בעיקר לפי מאמרים קודמים מאותה הביצה , שהיהדות נעשית דמוקWאטית יותW ושההנהגה החWדית נחלשת ושישנם מגמות פלוראליסטיות אעלק אצל בוגרי ישיבות ההסדר ושאולפניסטיות מתחילות ללכת עם חוטיני (הפעם אני לא מצרף תמונה) והשד יודע מה.

באותו זמן מיותר בו מהללים ומתפעלים אצל פרסיקו מהמאמר המופלא , המבריק והנועז , נפתחת בהר נוף עוד ישיבה , שלושים קראוונים של נוער הגבכעות עולים על הקרקע ונשות הטאליבן מחליטות לצרף גם שלדות של מכונות כביסה לפריטי הלבוש היומיומיים שלהן.

ככה זה , מוצ'צ'ינוס , האורתודוקסיה לא הולכת ליפול בגלל שום ספר יהודי פמיניסטי  מאת פרופסור יהודית (Jowdy) שפילשמוק – קעקרמן – ואנונו – בלום ואנשי מכון הרטמן הם באמת כמו שאומרים עליהם , מין ניאו רפורמים שקופים למשתמש , שאפילו לא מצליחים לייצר רעש רקע ראוי לשמו.

תנועת הנחמנים בהחלט מהווה כת ייחודית. זו חסידות ללא אדמו"ר (בדומה מעט לחב"ד שמעמד זה זר לה ונראה כזמני) , חסידות שנמצאת במצב זה  זמן רב ובעימות מתמיד עם הכתות האחרות ואף עם פלגים שבתוכה.

הנוהים אחריה לפחות על פי סממניהם החיצונים היו יכולים להגיע לאותו מצב אקסטטי תודעתי ע"י נטילת סמים. אך אם משום שחלקם עברו מסלול כזה ואם מתוך חיבוטי נפש אמתיים , כולם הגיעו ל"הארה" , בכוחה הם מרקדים על גגות מכוניותיהם,נוסעים להתוועדות על קבר הרבי באוקראינה. מצרפים ציבורים שלמים ,יעני חילוניים שמתלהבים אף הם מ"סגולות" ; עוד מלה שחוקה, המקום.

בהמשך יוצא החסיד הנחמני הנ"ל ומסביר תכונות מובנות של הצדיק לפי נחמן והכל על פי שעוריו של הרב ברנר

 זה מה שבאמת חשוב, כי אם תבינו את מה שהצדיק מנסה להעביר לנו, ההבנה הזו תוכל לשמש לכם כלי כדי לחיות חיים אמיתיים, חיים משמעותיים , חיים טובים מאושרים ורוחניים.
לא שתגדלו שטריימלים ותולידו עדרים של ילדים מצוייצים וילדות טלביניות.
לא, חס וחלילה.
הצדיק נותן לכם את הכלים להזדחל אל מחוץ לשמיכת האשליות ולחיות סוף סוף באמת השמחה שהעולם הזה נוצר בשבילכם ושעובדים לטובתכם.

ועוד

אתמקד בעיקר.

  1. אור הצדיק , הוא הגדול מכל האורות והעולם בטל מולו
  2. כדי לקבל את אור הצדיק , צריך לשבור מניעות , ושבירת המניעות בונה כלים לקבלת אור הצדיק.
  3. טוב שיש מחלוקת על הצדיק , כיוון שהמחלוקת מונעת את אור הצדיק מאנשים שאינם במדרגה לקבל את האור הזה.
  4. אם אנשים לא ראויים נחשפים לאור הצדיק, סובלים מ"ריבוי אור" והם הופכים להיות המתנגדים הכי גדולים.
אז השאלה הראשונה שצצה לי במוח הייתה מה זה מניעות . ניסיתי להציע לרב ברנר כמה הסברים לביטוי , כמו טלפונים שמגיעים אליך בזמן התבודדות. הרב ברנר לא פסל אותן על הסף, אבל ציין שהדוגמא הקלאסית למניעות היא הלך נפש שגורס שניתן לאמץ חלק מתורת ברסלב ולא את כולה.
פחחח.
עוד עניין שציין הרב ברנר הוא אפיזודה בה חילונים מחללי שבת ואוכלי טריפות , ניתקלים בתורת ברסלב ומנסים לקיים חלק ממנה. כאן הרב ברנר עמד על דעתו שאותם חילונים הם ברי מזל, כיוון שלמרות ההתעלמות שלהם מהמצוות , הם זוכים להיות מושפעים על ידי הצדיק. הפרובלמטיות בתופעות האלו היא שהן גוררות ביקורת על ברסלב בתוך החברה החרדית וזוהי בדיוק אותה "מחלוקת על הצדיק" שרבי נתן חושב שהיא דבר יחודי.
הנושא החשוב בשיחה הזאת , לדעתי , היה דווקא תוצאותיו של ה"ריבוי אור" , שהוא גורם לאנשים להתנגד לצדיק. כאן הרב ברנר מיאן לתת דוגמא קונקרטית .
ההרגשה שלי היא שהכוונה לכל אותם אנשים שמדמיינים שהם חסידי ברסלב , שהולכים עם שטריימל וציציות צמר ונוסעים לאומן ומתמוגגים מהרב ברלנד ובעצם הם עוקרים ומסלפים את תורת ברסלב.
יש המון דוגמאות לזה.

ואני ; מכל מלמדי השכלתי; אלא שאיני רואה את האור , האם ניתוח קטרקט יעזור כאן.

כמה איבה יש ביניהם למשל כאן מתוך אתר "בעולמם של חרדים" המלא בציטוטים דומים.

בקטע הבא אם הבנתי נכון , מוצגת עמדת הרב שך "מרבה המחלוקות" שאינו חובב של תנועת חב"ד בלשון המעטה.

 

והנה התבשרנו כי מהפך חל בעיתון יתד נאמן המזוהה עם הרב שך ועמדותיו הקיצוניות הנהלת העיתון הוחלפה (בסיועו של חסיד עשיר) בתומכיו של הרב הישיש   מחליפו של הרב העוד יותר ישיר הרב אלישיב.

ואף ב YNET במדורו יהדות מתנבאים שמעתה תהיה עמדת העיתון, יתד נאמן, מתונה יותר.

ועל זאת נאמר לו יהי ; שהרי תפארתם ועוצם ידם של הללו נובע מהפלוגתות, ובחברה יצרית כזו כמו הרבנים והחסידים כל מי שגדול ממנו יצרו גדול ממנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*