נדם

נדם

Print Friendly, PDF & Email

הפוסט המקורי מ 14 דצמבר, 2011
p761

שמואל חדש – שמוליק

באחת נפטר לו שמוליק מהעולם. רגע פועל; כדרכו כמנוע שקט ורב עצמה, ומשנהו מוטל לפנינו בארון בעת ההלוויה ההמונית שנערכה השבוע בבית העלמין בכנרת.

אותו בית העלמין ;בבת עינו של מוטקה ,אביו.

מוטקה איש העלייה השלישית ומראשוני כנרת חלוץ וחולם; בעל תודעה היסטורית ,שכבר בשלב מוקדם הבין את חשיבות בית העלמין של כנרת. פעל ללא לאות להעלאת עצמות ראשוני הציונות ,ביניהם הס סירקין דב בר בורוכוב ולהטמנתם בבית העלמין זה.כאחראי על בית העלמין טיפח ודאג לסדרי הקבורה ולתחזוקתו השוטפת בעבודה פיזית קשה ובגיוס משאבים

עומד בהמון ומקשיב להספדים ,משלל הדברים שנאמרו על שמוליק; כולם נכונים, צדות את אזני שתי אמירות.

את הראשונה אומר מוקי צור: רבים וטובים יודעים לפעול במישורים שונים בחברה ובמשפחה. ישנם אלו שמצטיינים בתפקידים ציבוריים ,אלו שמחנכים, וישנם המהווים מופת לבעל מסור ונאמן או להורה אוהב ומסור לבניו. שמוליק היה כל אלה ועוד.

אך תכונה אחת, נדירה התייחדה לו לשמוליק: תמיד ידע גם לפעול כ "בן" – להוריו מוטקה ואיטה.

כמה נכון אני מהרהר – שנים שליקט את חליפת המכתבים של הוריו בתקופה בה שהה מוטקה בבריגאדה ובשליחות באירופה, אסף הגיה והוציא לאור. מעבירם למשפחה המורחבת ודואג להזכירם בכל עת.

במרץ כדרכו טרח להוציא ספר על חייו של מוטקה ונכנס לנעליו כששר את "והיא שעמדה " בקול הבס העמוק והחם שלו ;השיר שהיה שמור למוטקה בסדר הקיבוצי שבכנרת.

יותר מכל טרח בשמירה וטיפוח בית העלמין והפיכתו למה שהוא כיום; אתר לאומי שהוכר סוף סוף על ידי ממשלת ישראל.

כמוטקה בשעתו, חיזר אחר הפתחים ופנה לכל מי שרצה לשמוע, לסייע בעבודת הקודש של שימור בית העלמין. בהקשר זה לא מזמן, סיפר לי על מאמציו להגיע לרון חולדאי ולקבל סיוע לבית העלמין; תוך שהוא מזכיר את פליטי גירוש תל אביב שארע תחת השלטון התורכי ב 1917 פליטים שנפטרו ממחלות וטמונים בבית העלמין. כדרכו בקודש ;תמים ונלהב, בטוח היה בכך שיצליח לשכנע. למיטב ידיעתי היה זה מאמץ שלא צלח – אך לא איש כשמוליק ייוואש.

לאחר הטכס בבית העלמין אני משוחח עם דורי . בת לקרובי משפחה שמקורם בצרפת.

שמוליק הוא זה שבאופן אישי אחראי לכך שמרבית בני משפחה זו נמצאים וחיים כאן בארץ. רובם עלו לכאן כבר לפני למעלה מ 20 שנה; עוזבים מאחריהם מעמד ונוחיות של חיים של משפחה מבוססת בפריז .כאלו יש גם רבים אחרים שהוקסמו משמוליק ושלומית ועלו לארץ ;בעיקר מתקופת שליחותם בדרום אפריקה.

בצער ובחיוך ביישני דורי מספרת לי על ההרגשה ש"רומתה" שמלווה אותה מאז עלותה לארץ . מדוע אני שואל? בצרפת שלפני עלייתה, היא משיבה , הייתי בטוחה שהישראלים כולם נוצקו בדמותו ובצלמו של שמוליק.

בצמוד לקברו של מוטי בנו, שנפל כלוחם צעיר בסיירת שקד, נטמן; עמו נדם גם הכאב מני אז.

בשקט המקפיא של עפר ההולך ונערם, מלווה אותנו התייפחותן של שלומית ובנותיו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *