GB

GB

Print Friendly, PDF & Email

הפוסט המקורי מ 24 אוקטובר, 2011
p755

ווקסהול

המכונית הראשונה שלנו שרכשנו כזוג נשוי בשנות השבעים הייתה ווקסהול ויקטור, קנינו אותה משומשת במחיר נמוך עקב שמה הרע שהלך לפניה. כנהוג אז קנינו מבעל רכב שהיה ידוע בשמירתו הקפדנית והיקית של רכביו כמנהג הימים אז, אביה של רותי.

הרכב לא הכזיב, כבד ואיטי, אך כמעט ולא ראה מוסך. משנמכר במחיר זול להפליא נצבט בי הלב.

מאז לא שמעתי את שמו של היצרן, ומה הופתעתי שהרכב שקיבלנו בהיתרו לקראת הטיול באנגליה היה אף הוא מבית היצור של ווקסהול, רכב דיזל חדש וחביב שלא אכזב.

לאחר שמחת האיחוד עם הרכב, שמנו פעמינו לאתר העתיקות הראשון Newark on trent . כמה בריטי. הלוואי והיינו גם אנו קוראים לתל אביב -Tel Aviv on yarkon ולחיפה – Haifa on kishon , שינוי פשוט שהיה משדרג באחת את מעמדן.

ככלל הטיול כלל אתרי עתיקות רבים שבהן זוגתי וגיסתה התרוצצו כנשוכות נחש ואילו אחי ואנכי, דידינו אחריהן בעליבות מסוימת.

בכל באתרים, כיכב השם מורקרופט כיעד בלתי מושג, שיאו של הטיול לפחות מבחינתה של תמי היה ברכש כלי קרמיקה מתוצרת בית החרושת הנ"ל. השמחה אף גברה כשנוכחנו באתר העתיקות האחרון שבו ביקרנו שהמחיר ששילמנו היה "סביר" לעומת המחירים שהוצגו בו, וכידוע אין שמחה כשמחת וידוא המחירים.

אפרים ירוקים

כמה יפים אפריה הירוקים של אנגליה דומה שאין עוד מדינה שצמד המלים הנפלא הזה מתאים לה .

צרוף של עננות וזרזיפי גשם יוצר בנוף הגבעות מראה מרהיב המנומר בגדרות כבשים וסוסים כפי שהעלינו בדמיוננו המבוסס על מיטב סדרות ה BBC . וכך נראו האפרים לדוגמא מחלוננו בצימר הראשון.

ולמרות זאת; הצורך בסחיבת מזוודות במעלה המדרגות התלולות והפתרונות "היצירתיים" של בעלי צימר אחר שבו קיבלנו שירותים פרטיים במסדרון, במקום בחדר וה"פרטיים" התמצו בשלט על דלת השירותים ראה בתמונה להלן.

כל אלו הכריעו בהמשך למעבר ללינה בבתי מלון ורצוי ברשתות שבהן הציפיות מהחדר והשירותים תואמות יותר למציאות.

משהתרווחנו בחדר וצפינו מעט בטלביזיה הופתענו עד כמה עפרא דערא חד הוא.

הכתבות עסקו למשל בהנחיות שעומדת לתת הפרקליטות לשופטים, להחמיר עם עברייני רכוש ולקחת בחשבון גם את נשוא העבירה. כך למשל פריצה לבית שתושביו שוהים בתוכו תחשב לחמורה מזו שבה הבית ריק , גניבת פריטים בעלי ערך נוסטלגי למשל טבעת נישואין ובלתי ניתן להשבה, גם היא תבוא בחשבון בענישה וכולי וכולי.

כתבה נוספת עסקה ביוקר הדיור וכתבה אחרת לקראת החורף המתקרב ביוקר הגז לחמום ועל כך שחברות הגז לא בהכרח מציעות ללקוחותיהן את התכנית הזולה ביותר.

שערורייה שהתגלגלה בעת ביקורנו שם עסקה בשר הביטחון שהוסיף לפמלייתו חבר קרוב. הנ"ל הציג עצמו כאיש רשמי במשלחת ונהנה מעסקאות ביטחוניות. גם בהקשר זה שורבב שמה של ישראל ונטען שהאיש הנ"ל היה מקורב לישראל. סופה של הפרשה כמובן בהתפטרותו של שר הביטחון.

דומה לנעשה במקומותינו למעט כמובן האירוע האחרון של התפטרות השר, בבחינת בל יעשה אצלינו.

בדרכים

דרכים רחבות עטורות בכיכרות תנועה Round about , בלשונם. ה GPS שקיבלנו יחד עם הרכב מנווט אותנו בבטחה, אין ספק הכיכרות האלה חוסכות ברמזורים ("ירוקות" , על פי הגדרתם) וממלאות את תפקידם נאמנה מזכירות לי את ככר "הצריף" שבקרית חיים שבמהירות הנהוגה אצלנו הוחלפה ברמזורים. רק בשנים האחרונות מתחילה מגמה להוסיף ככרות במקום רמזורים במקומות רבים בארץ. כבר אז ידעו האנגלים מה צריך להיעשות.

בדרך המהירה אנו עוצרים ב Services ; המקבילה ל Rest area האמריקאי, אזור מנוחה ושירותים לנוסעים בדרך.

אני ממהר לחדרי השירותים נכנס לתא השירותים הפנוי ומוריד את קרש האסלה, עודי באמצע הפעולה, והשירותים מנחשים אותי, בלשונו של מאיר אריאל, וקול רם פוקד עלי : " turn around .

עודי נפעם על החידוש של ה"שירותים המדברים", אני נזכר שבצאתי מהרכב לקחתי את מכשיר ה GPS וטמנתי אותו בכיס החולצה ובעיתוי מופלא הוא זה שדיבר אלי.

אני פורץ בצחוק רם ומתגלגל, וכשאני יוצא מהתא ,משתמשי המשתנה הסמוכה מביטים בי בתימהון.

עוד מקומות

העיר יורק על המצודה וסיפור "מצדה" של יהודיה בימי הביניים- ציפיתי לציון כלשהוא של המאורע ולא מצאתי

אזור האגמים – במזג אויר של גשם וערפילים ראינו אגם אחד (וגם עתיקות) והקדמנו את צאתנו משם.

צ?סטר

עיר ציורית ויפהפיה בדרך

באת – העתיקה על המרחצאות הרומיים

אוקספורד – הדשא במכללות שם ירוק יותר

לוטון

בסוף הטיול הגענו ללוטון שליד לונדון, הגענו לפנות ערב כשה GPS מנווט אותנו, אבל אבוי, ככל שאנו מתקרבים אנו מרגישים כבתוככי עיר ערבית- השלטים, האנשים, הנשים עוטות השחורים -עולם אחר.

קרוב למלון, מרכז אסלאמי מפואר. למלון הגענו כבר בדחילו ורחימו נכונים לוותר על שרותיו. התחושות התחזקו לאחר שחנינו וראינו את השלט המאיים שבמגרש החניה.

אבל המלון עצמו להפתעתנו מעולה. חדרים נאים ומרווחים. הטובים ביותר מבין אלו שלנו בהם בטיול זה.

בדיעבד לאחר עיון ברשת ;מסתבר לי ששישית מתושבי לוטון ערביים. בתחילת השנה היו בה הפגנות אסלאמיות והפגנות נגדיות סביב מעורבות בריטניה באפגניסטן. אחד מבוגרי ה"מרכז" נתפס בשבדיה לאחר שפוצץ מכונית, ואילו בחודש מאי האחרון הוצת ה"מרכז" .

בתמונה משמאל מפגין מוסלמי "שם זין".

ברשת גם מצאתי תמונה נחמדה למזכרת של המרכז לאחר ניסיון הצתתו. הרחוב נסגר על ידי המשטרה, מכונית המשטרה חונה, וסרט המתוח לרוחב מונע ממכוניות להיכנס. זוג הערבים עובר במעבר החצייה במעין פרפראזה, לטעמי , לאלבום של החיפושיות.

ובשבת אנו מקנחים באתר העתיקות האחרון – יריד עתיקות שנערך אחת לחודש בטירה בסגנון תוכניות ה BBC; שם אני זוכה במתנה שימושית, קסת דיו שרכשה לי תמי.

עוד שתכננו את הטיול בקווים כלליים החלטנו אחי ואני שלפחות אם לא נראה כדורגל אנגלי (שנינו לא חובבים כדורגל כלל), ננסה לראות מרוץ מכוניות.

בעיון בעיתון הארץ לפני הנסיעה נתקלתי בכתבה על אב בישראל שדוחף את בנו להיות נהג מרוצים. ולצורך זה אף נסע עם בנו להתאמן ולהשתתף במסלול מרוצים באנגליה.

בדקתי ומצאתי שבסוף השבוע שבו אנו חוזרים לארץ מתקיים מרוץ מכוניות בעיירה שהוזכרה בעיתון ושנוכל להגיע אליו ביום השבת. וכך לאחר הביקור בטירה נסענו לעיירת המרוצים Silverstone , שנמצאת במרחק כשעתיים נסיעה מלוטון , בילינו במקום כשלוש שעות; מיצינו.

לאורך המסלול מפוזרות טריבונות לצופים , והצופים מתפזרים גם לאורך המסלול עצמו. כל צופה בוחר לו את קטע המסלול שמעניין אותו ומתמקם שם.

ברקע; מעבר לנהמת המנועים נישא קולם המחריש של רמקולים המתארים את הנעשה ומרחיבים לגבי המשתתפים במרוץ.

יותר מכל מרשימות מכוניות הפורמולה הקטנות שטסות כפגזים קטנים על המסלול.

בניגוד לכדורסל ואף לכדורגל שבהם יכול הצופה להקיף את ההתרחשות בעיניו הוא והנוכחות במגרש מגבירה את ההתרגשות, הרי שלטעמי בספורט זה עדיף לצפות בכורסא מהבית. על המסך המצלמות עוקבות אחר ההתרחשות כולה, תמיד מלוות את ההתרחשות המעניינת ביותר; ראה התרסקותו ומותו של המתחרה במרוץ בארצות הברית שנערך באותו הזמן.

אז זהו; יותר לא אלך למרוצי מכוניות, וזו הבטחה שאני יכול לעמוד בה.

געגועים

איתרע מזלנו וחזרנו למועד שחרורו של גלעד שליט , פסטיבל תקשורת שגבל בפסיכוזה המונית או לחילופין סיום מפואר של תכנית ריאליטי בניצוחה של המדיה כולה.

צמדי המלים "כולנו מתרגשים", "כולנו מזילים דמעה" , וה"כולנו" בכלל נאמרו וחזרו ונאמרו בכל ערוץ תקשורת ללא אפשרות להתחמק . מלבד כמובן המוצא הבלתי אפשרי- לכבות את המכשיר.

השיא לטעמי היה בחדשות הערוץ השני בשבת. שם נערכה כתבה שלמה על "הגיבורה" אשת יחסי הציבור שהובילה את הקמפיין של גלעד וניצחונה מוצף דמעות האושר – ממש רוקי 9.

אוי לנו שאנשי יחסי ציבור קובעים לנו את סדר היום הקיומי.וכבר אני נתקף געגועים ל understatement הבריטי.

לנהיגה בימין חזרנו באופן טבעי ללא שום בעיה , לא חסרו לי הריכוז שנדרש שם בנהיגה בצד שמאל בעיקר הקפדה לא לפגוע במדרכות משמאל (טעות נפוצה בהערכת רוחב הרכב לשמאלי,ושימת הלב בכיכרות לתנועה המהירה המגיחה דווקא מימין!

אף לאוכל הבריטי אין בי געגועים כלל , תערובת זו או אחרת של צ?יפס ,דגים, בייקון, נקניקיות, שעועית ובמקרה הטוב עגבנייה מטוגנת.

וכך, שנסענו צפונה לראש פינה, מצאתי עצמי נכנס אוטומטית ל"נימר" שליד צומת גולני.

האוכל טעים מתמיד. במהירות שיא אני בולס אותו, עוצר רק עם תחושת הכאב החד העולה מבטני ומתריעה בפני על אירוע בריאותי חמור הצפוי לי אם אמשיך.

לא הכול טוב בבריטניה הגדולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *