אביב הגיע

אביב הגיע

Print Friendly, PDF & Email

הפוסט המקורי מ 16 מרץ, 2010
p652

מסימני הפסח

יחד עם ה "דצ"ח באח"ב המתקרב מתרבים סימניו של הפסח.

ראש וראשון קרירות ורעננות הבוקר, אחריו עיתות האובך שנוא נפשם של הממרקים והמתכוננים האמיתיים לחג שהחזאי התורן מזכיר להם את "חוכמתו" בפסח לא

מנקים.. ואולי הימצאותו של האובך עתה שבועיים לפני החג דווקא מבשר שלקראת החג יהיה מזג האוויר צלול מתמיד.

הבקר רענן . מתחת לחלון חדרינו פרח ה"כלה" במלוא תפארתו , קשור בזיכרוני כמבשר חג הפסח.

בבוקר שבת שאנו חולפים על פניו אני מסביר ליונתן שהפרח שצבעו לבן ,הדור ממש ככלה בחופתה, ומכאן שמו; הסבר קל וקליט.

אך מכיוון שמה לעשות ושם

הפרח הוא קאלה במלרע ולא כלה במלעיל, אני

מחפש ברשת ומוצא ששם הפרח בלע"ז calla lily , ומקורו של הצמח בדרום אפריקה.

בגינה בקרית חיים ליד המרפסת , פרח הקאלה ההדור נבדל לו משאר הפרחים ה"פושטים": סביונים חרציות ולעיתים נדירות, שנחה על אבי רוח השתלנות, גם

אמנון ותמר ו\או לוע הארי ;שקישטו את גיניתנו.

פרח יאה לחתונות ואף ללוויות, כפי שאני למד ברשת.

ליברליות

סרט בערוץ 10 על הרב איפרגן העלה בי קבס , ליברל שכמוני.
כבר נדרשתי לעניין כאן , אבל הסרט ;כמעט סרט פרסומי, עשוי כפי

שעשויים הסרטונים של המטיפים הנוצריים האמריקאים תערובת של ציטוטים, עדת מעריצים נלהבת וסיפורי ניסים. (ביקורות של אחרים בנושא זה,כאן

, כאן</>

וכאן)

אז למה ליברל שכמותי יכול לראות סדרות כמו הדוגמניות והאח הגדול מבלי להיגעל (אפילו להתמכר בהנאה) ודווקא כאן פחחסס?

למה בראותי סרט דומה על מטיף נוצרי אני מביט בו משועשע.

לגבי המטיפים האוונגליסטים בארה"ב ההסבר ברור; מכיוון שהיעד שלהם לא כולל אותי אלא נוצרים אחרים כשכמותם, אני כבר יותר רגוע. מצד שני האימפריות

הכלכליות הניזונות מהם ושהם (המטיפים) במרכזן גלויות בדרך כלל ואינן מוסתרות כפי שמוסתר בדרך כלל אצל ה"רנטגנים" שלנו , שגם הם בעצם אימפריות כלכליות.

וכך ,בארה"ב כמעט באופן רוטיני נחשפים המטיפים האלה בקלונם ע"י התקשורת וצצים אחרים במקומם.


ומה אצלנו .

כל ניסיון לחשוף אותם ייתקל בחומת טיעוני "גזענות" "איש באמונתו יחיה" וכיוצא באלה אבל מפעם לפעם נחשף קצהו של הקרחון ו

מאבק החצרות בנתיבות .
הרצינות התהומית וההתייחסות הרצינית של שועי עולם כמו דנקר ואחרים לתופעה והצגתה בסרט תעמולה זה, מרמזת על יותר מרצון מיסיונרי מצדם של

החברה האלה , היעד לתעמולתם מבלי שנאמר זאת במפורש, הינו החילוניים והחילוניות.

הרצינות ללא פשרות היא אותה רצינות של אלה שראו אור גדול ורוצים לחלוק אותו עימך, ואפילו אם צריך קצת אלימות ,היא מוצדקת; כי אתה הרי "תינוק שנשבה" ,

וככזה הכול מותר ואף רצוי.

קצת הומור עצמי לא יזיק, חברה!

 

כנראה שמכיוון שבמאבק כזה לא יכולות להיות פשרות ואנחנו כנראה מפסידים בו, אני נתקף בהתקף חרדה ,שהרצון להקיא הוא אחד מהסימפטומים שלו.

חיפוש קרובים

תכניתו המרתקת של ירון אנוש ברשת ב´ בשמה "חיפוש קרובים" – הד לקולות שבקעו מהרדיו בראשית חייה של המדינה

ב"המדור לחיפוש קרובים":

קול סדוק משנים מספר את סיפורו.

הדובר מחפש אחר יעקב כמדומני , את שם משפחתו איני זוכר.

הפרטים מועטים ביותר ,המקום : שם של עיירה בגבול רוסיה. הזמן: מייד לאחר מלחמת העולם.

מקום מגורים (לפני המלחמה) קרקוב, וזהו.

הדובר; אז ילד כבן 8 , משפחתו נרצחה בבריחתה מפני הגרמנים מפולין לכוון רוסיה, סובל מרעב.

בצר לו, מקבץ נדבות וצלב תלוי על צווארו, אותו הצלב שסייע לו לשרוד עד כה.

יעקב, פוגש בו ומזהה בו ילד יהודי , מקרב אותו אליו ושולח אותו לידידיו הנוצרים שמהם הילד מקבל מזון- מעט קליפות תפוחי אדמה.

הוא, יעקב, הציל אותי, הוא מסכם ביובש.

ועכשיו הוא מחפש נואשות אחר מטיבו, אולי מישהו על סמך פרטים אלו יזהה ויקשר אותו עם צאצאיו.

הבלחה אחרונה של זיכרון.

והמציל מה עלה עליו אני תוהה ,בלהט האירועים האם היה מודע לגודל מעשהו הקטן,מתן של חום אנושי בתופת, שתוצאתו כה גדולה?

הסיטואציה בודאי לא הייתה נכנסת לשידור בתוכניתו של חיים הכט "מה אתם הייתם עושים" בטלביזיה.
מהי סיטואציה כזו אל מול

דמותו של הילד השחקן החמוד והסועד טוב הלב שממיס את ליבו של חיים בפרומו לתכנית המשודר מדי 30 דקות.

התמונה שקפאה זה 70 שנה, מפשירה אט אט בתודעתי, ומלות השיר (שער עליה) של חוה, שכנתי לאותו שיכון בקריה, מקבלות ממשות.

שרליה / חוה אלברשטיין (3.5.05)

את הסיפור הזה מתחילים מהסוף

אנייה עם נוסעים הגיעה לחוף

אנשים עייפים בארץ חדשה

עומדים מול שער גדול ומסתכלים בו בשתיקה

אנשים מקצה הזמן, מקצה האור והחיים

בבגדים עבים בצעדים כבדים

שום דבר לא היה כמו בהבטחות

הבטיחו ארץ חמה היו רוחות וסערות

הגג עף בחורף, הרצפה מלאה סירים

הכל ספוג במים שמיכות הפוך מפולין

כולם מתייפחים אבל אני עוד ישנה

כמו נסיכה אמיתית – ישנה עם מטריה

מישהו אומר – "הגענו"

מישהו אומר – "אולי"

מישהו אומר – "מצאנו" לוחשים לו "הלוואי"

מישהו קורא – "בינתיים" צועקים לו- "עד מתי"

לעולם כבר לא נדע

מי נכנס ומי יצא

מי עבר ומי נשאר בשרליה

שרליה…

"קול ציון לגולה" כל שעה שפה אחרת

הרדיו מנגן יושבים כמו גולים במחתרת

כמו ליד תנור יושבים ומתחממים

מבינים כל מילה שרים את השירים

ובבוקר חוזרים אל השפה החדשה

שוברת שיניים אדישה וקשה

כל התוכניות נהפכו לחלומות

מחליפים מקצוע מחליפים את השמות

מחליפים זיכרונות מקשטים את העבר

שם כולם נסיכים היו וזה מה שנשאר

היה פסנתר בכל חדר אורוות סוסים בחצר

כל מילה היא אמת, אמת פחות או יותר..

שרליה שרליה…

ושוב הרדיו מדבר "מדור חיפוש קרובים"

רשימות ארובות שמות כתובות ומספרים

מי שהחליף את השם בעצם כבר ויתר

אינו מקשיב לתכנית אין בו כוח יותר

ובינתיים אבי קנה לו מצלמה

"פוטו חמש דקות" – תמונות לתעודה

תעודת עולה, תעודת זהות, פנקס חבר,

אין שפה, אין פרנסה, יש תעודה כבר נסתדר

ובקיץ החם מוציאים את הכסאות

מרכז הסברה מביא סרטים והרצאות

אקורדיון מנגן מלווה איזו זמרת

'עגלה עם סוסה', 'אוי כנרת כנרת'

שרליה, שרליה…

את הסיפור הזה מתחילים מהסוף

סיפור על אנייה שהגיעה אל החוף

על מחנה מעבר ועל תחנה סופית

ועל הבולגרית, הפולנית, היידיש, העברית,

ועל מקום אפור ללא צבע ללא נוף

ועל התחלה, התחלה שאין לה סוף

מישהו אומר – "הגענו"

מישהו אומר – "אולי"

מישהו אומר – "מצאנו" לוחשים לו "הלוואי"

מישהו קורא – "בינתיים" צועקים לו – "עד מתי"

לעולם כבר לא נדע

מי נכנס ומי יצא

מי עבר ומי נשאר בשרליה

שרליה…

המדור לחיפוש קרובים –ועכשיו, המחקר

ברגע שעושים על זה מחקר סימן שזה רציני; בימים אלו ממש נערך מחקר ע"י החוקרת תהילה מלכה באוניברסיטת בן גוריון (מפרסום בערוץ 7 ), נושא המחקר כפי

שהכותרת זועקת חיפוש קרובים- פס הקול של הישראליות.

כדרכם של עניינים הפרסום מקדים את המחקר עצמו – בבחינת לרתום את העגלה לפני הסוסים,

הסיבה מוצדקת לכל הדעות ,הפרסום חל לקראת יום השנה הבינלאומי לשואה שחל ב 27 לינואר השנה.

אמירתה של החוקרת, (מודגשת על ידי על גבי הדיווח של הכתב) ממצה את תחושתם באותם הימים של מרבית תושביו של רחוב כ"ז בקרית חיים של פעם, בשביל

זה בני דורי לא צריכים מחקר.

ומסימניו של הזמן, נושא המחקר הינו כמובן הדימוי של התכנית -שהרי הדימוי הינו המציאות- Virtual Reality.

 

חד גדיא

הביצוע והגרסה הטובה ביותר לשיר פסח זה – גם הוא שיר של חוהלה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *