תקשורת?

הפוסט המקורי מ 27 יוני, 2009
p516

ידיעה עיתונאית?

הנה ידיעה בעיתון כלכלי מכובד ה The Marker , כבר מעצם השם אנו נמלאים ברגש של כבוד; גם אנגלית וגם כלכלה! אנו כבר באירופה או אולי בניו יורק .

אבל מהר מאוד מסתבר שגם כאן כבקומות אחרים הכתבים מלקטים להם את ידיעותיהם כאסוף ביצים עזובות גם מבוקרשט (למה לא).

והנה הכתבה ככתבה וכלשונה.

בתקציר מייד אחרי הכותרת; מוסר השכל : התוצאה הקטלנית צריכה ללמד את כולנו לקח .

סתם הכתב ולא פרש, מה הלקח, אל תשתמשו ב TWITTER בשירותים ובאמבטיה?

ומכאן לחיפוש אחרי קורסים לאידיש שערכתי, ובתערובת קולעת של תוצאות קיבלתי את האינפורמציה וגם את הפרסומות הרלוונטיות באדיבות החיפוש הממוקד של

גוגול.

במקום הראשון ; כנראה הכי מתאים – חיתולים סופגים למבוגרים.

.

מקרה עין

ציור שהופיע על עטיפת הספר "על העיוורון" של סאראמאגו ושלא שמתי אליו לב בזמנו.

הציור פרי מכחולו של ברויגל מציג שיירה של עיוורים ובראשה עיוור, הדמויות הגרוטסקיות,ה"ימי בינמיות", מושכות את העין ותו לא. במסמך לימודי מאתר אורט. מצאתי

פרשנות לציור,כנראה די מקובלת, ולפתע הציור מקבל משמעות אחרת – דתית ואף מיסטית, אם נרצה אפשר להרחיב את האנלוגיה לכל תחום ואף לאותן "ידיעות

עיתונאיות. הנה אנחנו ה"עיורים" מולכים בדרך עקלקלה ע"י התקשורת – ואף היא עיוורת ומוטה במובנים רבים.

הפרשנות שמצאתי:

"המשל על העיוורים 1568 עיוור מוליך עיוור

היצירה ממחישה את דברי ישו "וכי יוליך עיוור את העיוור ונפלו שניהם בתוך הבור" מתיאוס פרק ,15, 14 , הדמויות אוחזות זו בזו, הראשונה כבר נפלה לתוך

תעלת מים. כל אחת מהן חולה במחלה אחרת שהביאה עליה את העיוורון. ליצירה מסר דידקטי שעיקרו העיוורון של בני האדם, המעדיפים את התאוות על ערכי הכנסייה,

המתגלה מאחור .

ברויגל מתאר את העיוורים תיאור ריאליסטי המערער במידת מה את המסר המורליסטי דידקטי המקובל, הכנסייה נמצאת מאחור, מלפנים בני האדם סובלים

וחסרי ישע. נראים, אך אינם רואים, וכמו מרמזים לצופה, שגם מבטו הוא זמני וחלקי.

הדמות הנוטה קדימה ומצויה באמצע הנפילה, צדה את מבטו של הצופה מכוונת את פניה הישר אליו, וכמו מרמזת לו שגם הוא יתחלק במדרון בבוא יומו."

ולידיעה עיתונאית. מהשבוע, בבוקר ברדיו, רזי ברקאי?, סוקר עיתונים ואקטואליה; לפתע "פריצה" , הודעה מלשכת ראש הממשלה על כך שה"ביבי" לא יגיע לישיבת

הממשלה הבוקר.

ההודעה לא מלווה בהסברים. ורזי, שריח הסקופ בנחיריו ,מאיץ בכתב בירושלים למהר ולדווח לו מיידית על כל חידוש בנושא.

מייד לאחר מכן הוא פונה למאזינים , בעקבות ידיעה על שיירת ראש הממשלה שיצאה, ומבקש לדווח לו האם מי מהמאזינים הבחין בשיירתו של רה"מ.

רמזים עבים על "הטעיה" מושמעים , אולי זו בעצם פעולת הסחה? אני כבר מפליג בדמיוני ורואה את נתניהו חמוש בפאה ומשקפיים יוצא בטיסה רגילה לאוסלו

לחתום על הסכם שלום עם החיזבאללה.

אבל אבוי לא, ההיסטריה פגה לה תוך כשעה. הודעה נמסרת על כך שהוצא גרגר מעינו של ה"ביבי" והוא יגיע לישיבת הממשלה באיחור.

ומהי מסקנתו של רזי מהאירוע? ראשים יעופו בלשכת ראש הממשלה – שומו שמיים.

בהמשך בערב, ה"זחוח" בן כספית , מדווח ומסכם את ההיסטריה של הבוקר באמירה: "שוב פשלה של לשכת ראש הממשלה" – אף מילה על התקשורת וחלקה ב

Non Item הזה.

בעיתונות ,שלא קראתי,הופיעה חשיפה חדשה הנוגעת למסקנות צפויות של ועדת בדיקה לנושא משא ומתן מול חוטפים.

נושא הבדיקה ;המדיניות וה"מחירון" קרי ,המחיר שיש לשלם עבור שבויינו בנפש או חללינו שבידי האויב ;אל מול דרישות החוטפים.

הועדה טרם סיימה להסיק מסקנות, כך אני למד מראיון רדיו עם יו"ר הועדה השופט שמגר וכבר שמעון שיפר הכתב המכובד מפרסם מסקנות ותגובות; לולא עיינתי

ב"עין השביעית" הייתי מחמיץ זאת.

בקיצור גם כאן מקרה ברור של עורבא פרח.

ועוד בנושא "העין השביעית"

אותו כתב עת מקוון על נושאי תקשורת, בו נתקלתי במאמרו המלומד של אמנון אברמוביץ (גיליון ינואר 2007!) בו הוא מבשר לנו על מותו של הסקופ

עקב החלשות העיתונות הכתובה , ריבוי הערוצים וה"חינמונים" קיימת תופעה שלפיה תוך דקות ולפעמים שניות מרגע פרסום הודעה כלשהיא ה"רשת" מתמלאת

בידיעות ולעיתים גם הידיעות עצמן מגיעות מהציבור דרך מכשירי הסלולר או ברשת – ראה האירועים האחרונים באיראן וה"רשת".

הריבוי הנ"ל מביא לרידוד הכותבים והמגישים בתקשורת מחד ולהתמעטות צרכני העיתונות הכתובה מאידך.

בקיצור, הבו לנו כותבים שיכתבו "..כתיבה ממושמעת,מתומצתת, קריסטלית.." קורא אברמוביץ במאמרו.

האם מי אנשי התקשורת קרא את המאמר, ויותר מכך, האם משהו מכל אלו יתקיים בהם , תמהני.

ציור שיירת העיוורים ימשיך כנראה להיות אנלוגי למצבינו גם בעתיד .

ולקינוח , מה טוב ממערכונו ה"אלמותי" של שייקה אופיר – ציונה והעין המקולקלת.