בזכות השתיקה

בזכות השתיקה

Print Friendly, PDF & Email

הפוסט המקורי מ 21 יוני, 2007
p70

הלך זרזיר אצל עורב

לאחרונה, היינו עדים במהלך הבחירות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה ולאחריהן, לטענות רבות וחוזרות של עיתונאים , על כך שאהוד ברק התעטף בשתיקה.

איני חשוד על עצמי באהבה יתירה לברק, אמנם תמכתי בו בעבר לקראת כניסתו לראשות הממשלה, אך הזכרון המר של האכזבה האדירה ההיא ,לא פג ,איני שש לבחירתו,והלוואי ואתבדה.

אלא שבנושא של שתיקת הפוליטיקאים וגם שרון מוזכר בהקשר זה , נראה לי שה "עליהום" העיתונאי מוגזם מתוזמר?, ואינו במקום.
ממה נפשך, אם לטענת העיתונאים ה"התעטפות בשתיקה" היא "פגיעה בדמוקרטיה" בלשונם מלאת הקלישאות, הרי שהציבור היה חייב להגיב על פגיעה זו גם ללא הקמפיין העיתונאי, ואם הציבור אינו קונה את הטיעון הרי זה משום מופרכותו.

העיתונאים ואנשי יחסי הציבור , ממליכי המלכים של זמננו ,עיסוקם במלל ובתמונה מובן, על כך פרנסתם.
הקרבן למולך הרייטינג הרי חייב להתבצע במועדו כהלכתו.

הפוליטיקאים, הם חברו לאותו נוהג של קיום רצף של מלל ותמונה , כי ברור להם, שגורלם תלוי בחשיפתם ובהנצחתם בתודעת צרכני המדיה.ולכן הם מתמסרים לה בקלות, ומוכנים לספוג הכל ,גם אצל מראיין מליגה נמוכה, על אחת כמה וכמה אצל מראין מהשורה הראשונה, ובלבד שיונצחו בתודעתינו.
היזכרו נא במעגל המפורסם של דן שילון (מראיין מהשורה הראשונה בזמנו) ובשר האוצר בייגה והתרבוש לראשו –ארוע בלתי נשכח

המצב היחיד שבו פוליטיקאי ימנע מכך הינו שיועצי התדמית שלו יילחשו על אזנו שהגיע מצב של" חשיפת יתר", קרי לציבור נמאס כבר לראותם ולשמעם. וכדאי להוריד הילוך.
כך כנראה יעצו בזמנו לברק בכהונתו הראשונה וכך גם פעל.

סייג לחכמה שתיקה

combined_monkeys2.jpg

יחד עם זאת, אדבר בשבח שתיקת הפוליטיקאים, היו ימים בהם הרהב הפומבי היה נחלת מנהיגי ערב, ואילו עשיה טובה כרעה לוותה במינימום של מלל. המבחן היה –הביצוע כלומר "אספקת הסחורה".
כיום האמירה החבוטה , שאור השמש הינו המחטא הטוב ביותר, קרי דיונים פומביים הדלפות לעיתונות וכיוצא בזה, הביאה לקיצוניות הפוכה.
מלל בלתי פוסק של האחראים על הביצוע, כיסויי תחת , ומינוי וועדות על כל צעד ושעל. וכתוצאה מכך חוסר יכולת של המנהיגים לבצע ולתכנן וכך מצד זרועות השלטון. מלחמת לבנון האחרונה היא רק אחת הדוגמאות לכך.

בעידן שבו כל קצין בכיר ושר בממשלה מוכנים לדבר על כל נושא ורצוי על כזה שהם אינם מופקדים עליו ,והמדיה מתירה להם ואינה מתמקדת בעיניני משרדם, או התכניות שעליהם הם מופקדים או הקשרי השחיתות הספציפית להם, בימים כאלו , תענית הדיבור מבורכת .והלוואי שתענית דיבור זו תלווה בבולמוס של עשיה הן בתכנון והן בבצוע .
והמדייה, לה תמיד יהיו מספיק חמרים להתגדר בהם ,מכך לא נדאג.
וגדודי העיתונאים והפרשנים ש"דבר אלוהים חיים" בפיהם ויכולת מפליאה לברבר על כל נושא, להם מומלצת הסבה מקצועית להפקת תכניות ריאליטי , ויבוא שלום על הארץ,

בקיצור ,חדל קשקשת ברשת,תוחזר היכולת לפעול ולבצע !

אלא מאי ,נמתין מעט ונווכח, שהשתיקה תופר ושיגיע טקטית הרגע המתאים בו ניתקף בהררי מלל מכוון אהוד ברק וחצרו, ועל כך נאמר " היהפוך ארי עורו ונמר חברבורותיו?". וזוהי היא האקסיומה לגבי כל עיתונאי ו\או פוליטיקאי , הנתקף בהתקף חמור של שתיקה.

.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *