גוליבר כאן ועכשיו

גוליבר כאן ועכשיו

Print Friendly, PDF & Email

הפוסט המקורי מ 20 נובמבר, 2008
p466

מדינת ליליפוט

לפני זמן מה אצל עידו נכדי הגדול התוודעתי לכך שיצא ספר מסעות גוליבר בהוצאה חדשה , ונתבקשתי להקריא לו מספר עמודים לפני השינה.

ברב עניין התיישבתי על מיטתו עם הספר החדש ועב הכרס והתחלתי להקריא. הספר מלא איורים, מפורט, ואני מניח שכולל בתוכו את כל הארצות (ארבע) בהן ביקר

רופא האניה האנגלי ,למואל גוליבר.

לתקציר הספר ראה

כאן.

ספרו של יונתן סויפט האירי בן המאה ה 18 היה חביב עלי ביותר כילד בעת ההיא. בהוצאות הספרים לילדים התרכז הסיפור בעיקר בשתי הארצות או האיים ש"גילה"

יורד הים האמיץ גוליבר. הראשונה הלו היא מדינת הננסים ליליפוט . לחופה הוטל הגיבור מספינתו שטבעה. והסיפור הוא על קורותיו והרפתקאותיו עם האנשים הקטנים של

ממלכת ליליפוט ועד לסיועו לצבא הממלכה להשיג יתרון על הממלכה היריבה, ממלכת בלפוסק, ע"י גרירת ספינות הצי שלה לנמלה של ממלכת ליליפוט.

היטב זכור לי הספור ובעיקר התמונה הראשונה שבה גוליבר מוטל על החוף אנשי הממלכה הזעירים קשרו אותו בסבך של חוטים והוא אינו יכול לקום, לא התאפקתי

והוספתי 2 גרסאות לאיור הזה.

במתכונת ספרי התגליות של אותה התקופה , צורפו פרטים מדויקים של כמות ככרות הלחם שאכל גוליבר, גודל הבדים שמהם תפרו לו בגדים וכולי, כך שהסיפור היה

אמיתי להפליא בעיני כילד. ריגוש נוסף נבע מהחברות ומרקם היחסים שנוצרו בין גוליבר ה"ענק הכול יכול" לבין המלך ונתיניו , ודמיון הילד שבי הלך שבי אחר הסיטואציה

בה אדם רגיל ואף ילד יכול להפוך באחת לענק טוב ומטיב , במה שהיום היו קוראים "יקום מקביל" ואז פשוט נקרא מדינת ליליפוט. המושג ליליפוט נכנס ברבות השנים

לשפה המדוברת כדימוי למשהו זעיר וננסי.

ועתה להערכתי הולך הביטוי ליליפוט ונעלם מהשפה, בעוד שהביטוי גוליבר כשם נרדף ל"ענק" נשאר וכך גם הילת המסעות שלו, ראה כמות משרדי הנסיעות בארץ ובעולם

המצרפים לשמם את המלה גוליבר.

עוד באותו השבוע מיהרתי לקנות ספר ילדים משומש על מסעות גוליבר בארץ הננסים ובארץ הענקים ושבתי לקרוא את שני הסיפורים.

מדינת הענקים

גם סיפור זה זכור לי היטב אם כי היה מרשים פחות לאחר הראשון גם כאן הוטל גוליבר מספינתו שנטרפה בים (ביטוי חביב בעברית של פעם), אלי אי שכל יושביו

ענקים במידותיהם וגוליבר הופך לחיית מחמד לאדונו ונחשף לסכנות האורבות לו מחתול הכלב ואף מהזבובים אותם למזלו הוא מחסל בעזרת חרבו.

הסיפור כאן משרת היטב את הפחדים המוכרים היטב מסיוטי לילה בהם חוסר אונים וחוסר שליטה הם מוטיב מרכזי וזהו כנראה גם סוד קסמם , פחד המהול בהקלה

שבהצלתו של הגיבור גוליבר מאירועים מבעיתים בעזרתה של "אומנתו" הילדה שבית המלוכה מינה לתפקיד זה.

למרבה האירוניה אויבו המר הינו ה"גמד" המלכותי שעד לבואו של גוליבר שימש כחביב בית המלוכה, גמד זה משירד מגדולתו מנסה להתנכל לגוליבר בכל הזדמנות

– כאן מנער עליו את עץ התפוחים בגן המלכותי.

כאמור את מדינת לפוטה של המדענים ומדינת הסוסים שאליה נתגלגל גיבורינו איני זוכר כלל אף שאת הסיפור על מדינת הסוסים כנראה קראתי מאוחר יותר.

במדינת הסוסים הגזע השולט הינו סוסים ,המתנהגים התנהגות נאצלת ואילו הגזע האנושי הינו המון נתעב שאפשר רק לבוז לו.

משום מה המסר הפשטני הזה לאהרשים אותי.

תובנות מאוחרות

כעת משתקף אותי דיבוק ה"גוליבר", גיליתי שהסיפורים הקסומים הללו שימשו בעצם בידי הסופר כסטירה על החברה האנגלית של זמנו, במאמר מלומד כאן בויקיפדיה מוצתה האלגוריה עד

תום, כאשר כל דמות וכל מעשה בסיפורי מדינת ליליפוט מקבלים מקבילה בדמויות פוליטיות מהתקופה , ואך שתי המדינות מדינת ליליפוט מקבילה לאנגליה ומדינת

הענקים מקבילה לצרפת ש"תעלה" ימית מפרידה ביניהם.

ראה במפת ה"גילוי" של שתי המדינות שצורפה לספר ושבה מופרדות המדינות בתעלה ימית והציור\מפה הינו ברוח מגלי הארצות של אותם הימים.

בכלל סיבת היריבות המרה שבין שתי המדינות (שאותה שכחתי),ושבעטיה נוהלו מלחמות מרות ונשפך דם רב הינה זו:

אכן סיבה ראויה ויאה גם לתקופתנו.

זאת ועוד אנשי "הקצה הקהה" ואנשי "הקצה החד" הלו הם בשפת המקור באנגלית :

Little Endians ו Big Endians מושגים שהועתקו לעולם

המחשבים ומתארים את "פורמט" הביטים בתוך ה"מילה" הספרתית.

לא מזמן השתמש לקוח שלנו באחת הדרישות במונח זה ואני בבורותי חשבתי שהמדובר ב

Little Indians Big Indians , כי הרי איך זה יתכן שהמושג END יקבל פתאום סיומת כזאת – פשוט לא נראה לי כ"מומחה" לאנגלית. והנה פה לפני המקור –

סיפורי המסעות של גוליבר.

והנה דבר שהועלם מהמדורה לילדים (אולי כדי להגן עלינו מ"גסויות" החיים?), אחת הסיבות שבעטיה נטר מלך ממלכת ליליפוט לגוליבר. מסתבר שפרצה שרפה

בארמון המלך וכדי להציל את הארמון כיבה גוליבר את השריפה על ידי כך שהטיל את מימיו על הארמון .

והמלך, הוא לא שכח ולא סלח.

עובדה זו נמחקה ממהדורת הילדים . בגרסת הילדות שלי, המלך התנכל לגוליבר משום שהלה ריחם על בני הממלכה היריבה ולא לקח את כל ספינותיהם,ואף העיז

להתראות עימם,ולפיכך ברור היה שהוא בוגד שאחת דינו להענש.

ואני שואל; למה לא גילו לנו כבר אז שברקע האיבה לגוליבר עמד ריחו החמוץ והצורב ,תרתי משמע, של העלבון.

הסופר עצמו, יונתן סוויפט, כתב עוד חיבורים על אחד מהם למדתי כאן ,זוהי ביקורת

נוקבת,צינית להחריד על אירלנד של תקופתו.

הסופר מעלה "פתרון" לבעיות העוני והילודה של אירלנד של זמנו – אכילת ילדים מחד מזון שכה חסר מאידך הקטנת האוכלוסייה המתמודדת על מזון זה.

יצירתו הגדולה של סוויפט, מסעות גוליבר, היא לבדה שרדה , וממשיכה להלהיב את דמיונו של עידו .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *