בולשיט

בולשיט

Print Friendly, PDF & Email

הפוסט המקורי מ 28 מרץ, 2008
p356

בולשיט (דברי הבל; הכי קרוב לעברית שאפשר)

מוכר לכולנו המקסם של השתקפות מראות , שבו משתקפת מראה בתוך מראה לכלל רצף אין סופי של השתקפויות הולכות וקטנות ותחושת הפליאה הראשונית שאותה חווינו למראה הזה לראשונה.

זה עתה נתקלתי בפוסט הטוב (כרגיל)- חורבן בית שלישי בשל מטח טילי בולשיט של יגאל סרנה שאותו אני קורא דרך קבע, מלבד הווריאציה הנהדרת לתמונתו של מיכאל אנגלו הפותחת את הפוסט המאמר הינו ראיון עם פרופסור מנחם לוברבוים . לוברבוים, כנראה ידוע בתחומו, אך לא מוכר לי לחלוטין. המרואין מביע את דעתו הנחרצת על הסכנה בבולשיט המציף אותנו הנה הציטוט מתוך הפוסט"

"מה זה בולשיט? זה דיבור שהוא רעש. שמתימר להיות בעל משמעות, אבל הוא בעצם חסר כל אחריות. אנו טובעים בתוכו פה," אומר לי לורברבוים חובש הכיפה בחדרו הסמוך לבית המדרש המודרני, "ירשנו בומבסטיות רטורית. הקול הפוליטי הישראלי היה תמיד הרה אסון. אבסולוטי. בלי שום ענווה. נפוח וריק באותו זמן." הוא אומר כמין פרדוקס. "קל כנוצה וכבד כמגף."

בסיום הראיון תייגתי אותו כ "חכם" זקן" "דתי" , והדעות שהביע לגבי הצפת הבולשיט שסביבנו כסכנה קיומית מצאו להן הד חזק בתוכי . נכון, מבול דברי הבל ניתך עלינו מכל עבר החל מהעיתונות הכתובה דרך עשרות ערוצי טלויזיה וכלה באינטרנט ופרסומת חוצות שאינה מניחה לרגע.

בפרפרזה על חוק פרקינסון הידוע והמתייחס לארגונים " העבודה תמיד תתפשט לכל הזמן המצוי לשם ביצועה" ניתן גם לומר על תכניות האקטואליה והתחקירים ש "הבולשיט ימלא את כל מסגרת הזמן שהוקצתה לשידור" – ראה את השידורים נמשכים לפני ראיון של ראש ממשלה\אופוזיציה\שר שבהם לכתב אין כבר מה לחדש ואז הוא מראין כתב אחר או מלהג לו להנאתו ולסבלנו ככל שצריך למילוי הזמן.

או תכניות הבקר ברדיו ,שעיקרן ליקוט ידיעות שהופיעו בעיתונים הטריים , וכך גם כתיבתי כרגע עליהם מהווה גם היא מעין "רצף השתקפויות" או בלשון מדעית יותר (בולשיט)?.

ובכל זאת הציקו לי אמירותיו (וגם אמירותיי) הנחרצות, ותהיתי לעצמי, האם עצם הכרזתו של מאן דהו על משהוא כ"בולשיט" מבדלת אותו מים הבולשיט שסביבו והופכת את דבריו לנכונים יותר? בעצם כלל לא בטוח.

רשת שיתופית (ווב 2)

בהרצאה שנשא ד"ר אשר עידן (בוויקיפדיה) בנושא ווב 2 ,ושנזדמן לי לשמוע לאחרונה במקום העבודה (מלה שהפכה טעונה וקצת מאוסה לאחר התבטאותו של אולמרט), רכשתי מספר תובנות, בהקשר זה .

הד"ר הביא דוגמאות למכביר לכך שהעולם המתקדם מצוי בתהליך של מעבר לחברה דיגיטלית מחברה תעשייתית לחברה התעשייתית קדמה חברה חקלאית והמהפכה הראשונה המהפכה התעשייתית שינתה את פניה של האנושות.

בנקודת הזמן הנוכחית אנו בתוך תהליך של מהפכה דיגיטלית ואולי כבר בחלקה האחרון והמהפכה הבאה תהיה על פי התחזית קשורה לשימוש בננוטכנולוגיה ובטכנולוגיה מולקולארית (ישראל עצמה לטענת המרצה עדיין מדשדשת בשלב הקודם כחברה תעשייתית ), הגרף הבא מייצג את התהליכים העולמיים בראי השנים:

המרצה חילק את כלל הציבור בחלוקה גסה לשני צבורים ה"צעירים" עד גיל 30 וה"זקנים" מעל גיל 30 צבורים השונים בהתייחסותם למהפכה הדיגיטלית.

הראשונים נולדו למציאות של מחשבים, אינטרנט ועולם של רשתות חברתיות דוגמת facebook ומתנהלים בו בקלילות; בעוד שהאחרונים מדשדשים להם בעולם הישן שאליו שייכות גם כדוגמא ארכאית האוניברסיטאות והאנציקלופדיות .

בעולם החדש למשל ,בו הרשתות מהוות מכפיל כוח לידע האנושי,ההזדמנויות רבות וההצלחות הכלכליות של בודדים וקבוצות יכולות להתממש במהירות רבה ובשיעורים (מיליארדים רבים) שלא היו מוכרים עד כה (ראה שווי חברות כגוגול יוטיוב ).

כחובב אינציקלופדיות ותיק דברה אלי הדוגמה הבאה:

האינציקלופדיה בריטניקה (בעולם הישן), נבנתה במשך כ 200 שנה ע"י מיטב המומחים והגיעה לכמות מרשימה של 500,000 פריטים.
וויקיפדיה האינציקלופדיה המקוונת והשיתופית (כלי של ווב 2), נכתבת ע"י "כל אחד " ברשת, הצליחה תוך פחות מ 5 שנים ליצר כ 10,000,000 פריטים.

בבדיקות שנערכו נמצא ש"טיב" הפריטים ב"ויקיפדיה " לא נופל, ולעיתים עולה על אלו שבאנציקלופדיות הישנות ,שלא לדבר על מידת העדכון נוחות החיפוש הידידותיות למשתמש ובעיקר הנגישות- כל אדם בכדור הנושא טלפון חכם מסוגל להגיע לפריט מידע הכולל כמעט את תמצית הידע האנושי באופן מיידי.

השתכנעתי , מצבינו דומה למצבו של בן הכפר שמעתיק מגוריו לעיר, בתחילה הוא בהלם מול המציאות, ערב רב של מקומות חדשים, ואירועים חדשים ומשתנים תדיר, גורמים לו לקשיי תפקוד ניכרים.

הזמן עובר, בן הכפר לומד את המערכת מסנן את ה"רעש" ומצליח לתפקד ככל עירוני מצוי. כאשר הוא חוזר לכפרו לביקור , השקט והאיטיות של הכפר מפריעים את שלוותו והוא חפץ לשוב לעירו.

אין ספק הדוגמה פשטנית, ולא חסרים אנשים כדוגמת כת האיימיש החפצים לחזור לפשטות הכפרית ולכל ה"ערכים" שהיא "מייצגת" , אך האם תמיד נדרש לחזור ל"פשטות הכפרית כדי לדגול ב"ערכיה" – כלל לא בטוח.

אחרית דבר

למוח האנושי תכונות הסתגלות ולימוד המאפשרות קיום ואף קיום "משופר" בתוך מערכת מוצפת בולשיט, התהליך כפול, מחייב את העלאת הסף לגירויים מחד ומאידך ביצוע תהליך של DATA MINIG , "כריית מידע" מתוך ים האינפורמציה העצום והכולל קטעי בולשיט למכביר.

וכן , The bullshit is here to stay!או בעברית: הבולשיט לא צפוי להעלם מחיינו!.

אין ספק ;הצעירים מותאמים למצב החדש יותר מאיתנו. אז מה בכל זאת יהיה עלינו הזקנים שמעל גיל 30?

נחמה ראשונה ;כולנו (גם הצעירים) צפויים לאותו קץ.

נחמה שנייה; אנו בניגוד להם ,יכולים תמיד להתנחם בנוסטלגיה ובזיכרונות: על המנהיגים של פעם ,התמימות של פעם, הבעת הדעות של פעם וכולי וכולי כדוגמת פרופסור מנחם לןברבוים בפוסט של סרנה וזהו יתרוננו הגדול עליהם!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *