בשבחי התמימות

בשבחי התמימות

Print Friendly, PDF & Email

הפוסט המקורי מ 20 מרץ, 2008
p352

נוסעים לנתב"ג

עידית יעל ועידו, עומדים לטוס הערב לניו יורק ,ואנו בדרכנו לאסוף אותם לשדה התעופה.

ברדיו, משום מה , קול המוסיקה, אותה תחנה נידחת (עומדת בפני סגירה?, לא מזמן חתמנו על עצומה שמנסה למנוע זאת.) מפעם לפעם ,כדי להרגע משטף המלל

שבערוצים אחרים, אני מזפזפ לשם. קולה של הקריינית מבשר לנו שהגיע י"א באדר, אותו "חג" אבוד של ילדותינו – לגיבור טרומפלדור ומורשת חצר תל חי.

ופתאום, המנגינה הנאיבית והצלילים של "עלי גבעה", "בתל-חי, בגליל"; באחת תמי ואני נזכרים בטכסי בית הספר החגיגיים של שנות ה 60 , ימי התמימות שלנו ושל

המדינה.

בתל-חי, בגליל… (כה כבד)
ועלי גבעה, ברכה צפירה:

      עלי גבעה

מאוחר יותר בדרך לשדה, עידו בן ה 5 נרגש כולו לקראת הטיסה מפטפט בערנות עם אימו והשאלות קולחות, "לקחנו פיגמה?" , "מה, גם במטוס צריך פיגמות?",

ואח"כ "יתנו לכולנו חדר במטוס?" .

כשאנו מדברים על המהירות שבה המטוסים טסים, אני מתלוצץ ואומר לו שבמידה והמטוס יטוס לאט, שיצעק לו, שימהר כי צריך לפגוש את אבא; והוא משיב ברצינות:

אבל הוא לא שומע כי אין לו אוזניים (המטוס), ולאחר רגע של מחשבה מוסיף: "בעצם יש לו , המנועים אלו האוזניים שלו" כהנה וכהנה לא פוסק הלהג.

הו "תמימות קדושה", עידית ואני ממשיכים לשוחח על הגינות והתחדשותן לקראת האביב ועידו מקשיב ומוסיף במתיקות לדיון. "אתם יודעים למה ארץ ישראל יפה; לא

בגלל המכוניות ,לא בגלל האנשים; בגלל מה? הוא שואל ומשיב ממה שלמד בגן: "בגלל העצים והצמחים", "לוח חלק" שכמותו שהכל נרשם בו וטרם נחרץ ממציאות של

אכזבות ורוע.

תמימות

כמה כמהים אנו לאותה תמימות של ילדות שאבדה לנו אי שם בתהליך התבגרותנו, מהי אותה התמימות, בראי הלשון ובהתייחסותנו אנו?

תמימות בהגדרתה העברית הינה דבר שלם ,ללא פגם (ללא מתום: מתום =חלק שלם, מאותו שורש).

התמימות; תמימות הילדים הינה מצב ארעי, עם תהליך ההתבגרות התמימות מתחלפת לה בפיכחון וידע.

במובן האנגלי והמשפטי; תמימות (innocence ), הינה מצב של חוסר אשמה (או לעתים חוסר תחושת אשמה) ביחס למעשה פשע מסוים .

מבוגרים תמימים, נתפשים בדרך כלל כ"טיפשים" או "מפגרים", אצלם, התמימות נתפסת בסלחנות כתכונה הנובעת מטיפשותם או מוגבלותם.

יחד עם זאת אין ספק כי בכוחה של התמימות, אצל מבוגרים לשנות את ראית המציאות ע"י סילוק התניות מהעבר או "ידע" שנרכש, ובכך לשפר יצירתיות ומיומנויות

חברתיות.

טכניקות שונות מנסות לגרום לנו באופן מלאכותי למחיקה של הקיבעונות בנפשנו ומריצי סדנאות למיניהם ממסחרים את התמימות (איזה ניגוד בין המושגים), כדי ליצר התחדשות.

במקרה הטוב; האפקט קטן וזמני , הרי "הלוח" נחרץ כבר לעד.

תמימות ואמונה

וקיים גם החיבור המובן לאמונה; הביטוי "אמונה תמימה" שמעלה לנגד עיני את סבתי

שרה.

גם על הביטוי הזה נכתבו תלי תלים של פרשנויות, על האמונה התמימה של "חסידים" לעומת חקרנות ה"מתנגדים". דוגמא לכך הוא ספורו של הרב נחמן מברסלב

"החכם והתם" ראה פרשנות ויותר מכך כאן, וסיכומו המצוטט מובא

להלן:

נחזור לביטוי "תמימות קדושה" , שמקורו מיוחס ליוהן הוס ,אותו מחדש נוצרי שהועלה למוקד ב 1415.

מתוך ויקיפדיה:

"חודש אחרי כן, הוכרז על גינויו ועל הרשעתו של הוס באופן פומבי. הוא הולבש בבגדי כמורה ונדרש לחזור בו מחטאיו. משסרב, נלקחו ממנו בגדי הכמורה שלו

והכנסייה ניערה חוצנה ממנו והעבירה אותו להוצאה להורג בידי הרשות החילונית. כובע נייר גבוה נחבש על ראשו, נושא את הכתובת "מנהיג הכופרים", ואחר כך נלקח

הוס תחת משמר כבד אל המוקד. כאשר הוצת המוקד, נטען מאוחר יותר, ניגשה אישה זקנה והוסיפה זרד למדורה. האשה עשתה את המעשה מתוך אדיקות גמורה

שעוררה אפילו את התפעלותו של הוס. על כן אמר: "הו, תמימות קדושה" ("O sancta

simplicitas!"). "

ללמדך שגם התמימות בהתחברה לאמונה, יכולה להפוך לכח אכזרי ביותר.

 

ציטוט נהדר ההולם את הפסח הממשמש ובא מצאתי באתר " מתנחלי" כלשהוא – תורה שמו ושם נתקלתי באיזכור של אותו בן מוזנח,

בהגדה של פסח, הלוא הוא ה"תם" וכן בשירו של אלתרמן על הבן הזה מתוך "הטור שבועי" שכתב אלתרמן בעיתון "דבר" של פעם שאותו הייתי גומע בשקיקה.

אני מרשה לעצמי להביא כאן דבר בשם אומרו (אחד, מדרשיר משל חנן פורת? כנראה והשני משל אלתרמן וברצף) :

"תָּם מַה הוּא אוֹמֵר…"

 

מדרשיר

 

הבן השלישי שבהגדה, המכונה בפי חכמים: 'תם',

 

מצטייר – דרך כלל – כמי שעומד במדרגה נמוכה,

 

ובניגוד לבן החכם, אינו מסוגל לרדת לדקויות,

 

אלא רק שואל בתמימות ילדותית: 'מה זאת?'

 

אך הנה, בא אלתרמן, ומעלה על נס את גדולתו של ה'תם',

 

שאינו מקבל, כדבר המובן מאליו, את הנסים שלא היו כמותם,

 

אלא יודע לעמוד מולם, להתפעל ולהשתאות,

 

וממילא גם לשאת עין לשמים – להלל ולהודות…

 

אֶחָד תָּם

 

        "תָּם מַה הוּא אוֹמֵר: מַה זֹּאת?"

 

הַמִּין הַזֶּה אָפֵס. כֻּלָּנוּ חֲכָמִים.

 

אַךְ כַּנִּרְאֶה הָיָה זֶה לֹא מָשָל שֶל סְתָם.

 

כַּיּוֹם אוּלַי קָשֶה בְּכָךְ לְהַאֲמִין

 

אֲבָל הָיָה אֵי פַעַם אֶחָד תָּם…

 

מוּזָר הָיָה הָאִיש. כָּל עַם יוֹצְאֵי מִגֹּשֶן

 

רָאוּ אֶת הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים בְּעַיִן,

 

רָאוּ אֶת הַמַּכּוֹת וְאֶת נְחַש הַנְּחֹשֶת,

 

רָאוּ אֶת הֶהָרִים שֶנָּזְלוּ מַיִם –

 

בָּרִאשוֹנָה הָיוּ עוֹמְדִים כְּנִפְעָמִים

 

וּמִיָּדָם צוֹנְחִים הַסִּיר וְהַיָעֶה…

 

אֲבָל חִיש קַל תָּפְסוּ: זֶה טֶבַע הַיָּמִים

 

זֶה סִדְרָם וְכָךְ נָאֶה וְכָךְ יָאֶה.

 

אָכֵן מֵעֵת צֵאתָם אֶת אֶרֶץ רַעַמְסֵס

 

הִתְחִילוּ הֵם תּוֹהִים

 

עַל יוֹם שֶאֵין בּוֹ נֵס.

 

אֲבָל לֹא כֵן הָאִיש הַלָּז הָאַגָּדִי

 

אֲשֶר נִמְנָה עִם בְּנֵי מִשְפַּחַת הַקְּהָתִי.

 

צָרִיךְ הָיָה לִרְאוֹת אֶת זֶה הַגּוּץ הַתָּם

 

וְאֶת פִּתְחוֹן עֵינָיו

 

בְּהִקָּרַע הַיָם…

 

– – –

 

הוּא כְּנִדְהָם הִבִּיט וּבְעוֹד גּוּפוֹ סוֹמֵר

 

רַק "מַה זֹּאת?" הוּא אָמַר –

 

כִּי תָם מַהוּ אוֹמֵר?..

 

– – –

 

אַף עֵת הָרִים רָקְדוּ מִנֶּגֶד כְּאֵילִים

 

אוֹמְרִים שֶהוּא כִּמְעַט יָצָא מִן הַכֵּלִים.

 

וּשְנֵּי שָרֵי מֵאוֹת אֲשֶר חִלְּקוּ צִיוּד

 

סִפְּרוּ שֶהוּא דִבֵּר אֲפִלּוּ צִיּוֹנוּת…

 

אָכֵן, מַה נַאֲרִיךְ מִלִּים מִזַּן אֶל זָן?

 

תָּלוּש הָיָה הָאִיש וּכְמוֹ מִחוּץ לַזְמָן…

 

– – אַך אִלּוּלֵא רָאוּ עֵינָיו מַה שֶרָאוּ

 

וְאִלּוּלֵא יָדַע לִבּוֹ מַה שֶיָּדַע,

 

קָשֶה לְהַעֲלוֹת אֲפִלּוּ בְהִרְהוּר

 

מַה שֶהָיָה נִשְאָר מִכָּל הַהַגָּדָה.

 

                נתן אלתרמן

 

                מתוך הטור השביעי, עמ' 462

 

 

תמימות ובטיחות

 

בדרך כלל בעולם המבוגרים השימוש במלה תמימות רב משמעי. דוגמא למספר ביטויים (הפרושים שלי):

הביטוי "פעל בתם לב" – משמש לציין שהנ"ל ביצע פשלה איומה אבל כיון שהוא משלנו (למשל: חבר מרכז הליכוד, חבר מרכז שלטון מקומי או מנכ"ל שמונה על ידי

וכו), לא נעניש אותו ,אולי אף נקדמו בשוך הסערה.

הביטוי "בחור תמים" הינו ביטוי נרדף ל"בחור טוב" – הכוונה לאחד שאינו מזיק אפשר להתעלם ממנו לא להתחשב בו בקיצור – טמבל.

ובעולם הגברי המצ´ואי : "בחורה תמימה" – בחורה עם פוטנציאל טוב לניצול מיני או שנוצלה כבר.

והנה ביטוי אמיתי: "חף מכל תמימות" – מי שפגיעתו רעה ערמומי ונכלולי.

לפיכך הייתי מנסח כלל הבטיחות ראשון:

בראותך אדם מבוגר "תמים" או המתהדר ב"תמימות" – התרחק מייד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *