שנה אזרחית חדשה

שנה אזרחית חדשה

Print Friendly, PDF & Email

הפוסט המקורי מ 03 ינואר, 2008
p107

סרטי חג מולד

הז?אנר של סרטי חג מולד , ידוע ומוכר. בדרך כלל הנושא סב על עלובי החיים; או כאלה שהתגלגלו לשם שלא באשמתם, הנה עוד מעט קט הם קופאים למוות ברחובה של עיר.

מנגד המשפחות המהוגנות שחיות להם בכיף מתמשך של שופינג ששיאו במתנות לחג המחוברות לאשוח הצבעוני, ואש האח המבוערת מחממת את הלב על רקע שירי חג המולד והצגות הילדים הקטנים את הולדתו של ישו בבית לחם – כן גם כאן אנו נדחפים פנימה.

והסיום; בדרך כלל ,סוף טוב, האומללים מפסיקים להיות אומללים בדרך כלשהיא שאותה המציא התסריטאי ובא לציון גואל.


אווירת החג האזרחי\נוצרי , הדביקה משהוא מחלחלת גם אלינו ולא הייתי מתייחס אליה לולא מספר תופעות.

הראשונה שבהם בתחילת השבוע שבו נאלצנו לקטום את ראשו של הברוש הותיק והחולה שבחצרנו, הרגע שבו צמרתו מונפת לשמיים, במתכונת של הכנת עצי אשוח ל"חגם", היה רגע חזק ומצמרר.

הצמרת נישאת לשמיים:

brosh.jpg

"גבורי על" – Super Hero

תוכנית ריאליטי שהגעתי אליה בהמלצתו של חן ובשם הנ"ל , משודרת בערוץ 6 של הוט, התכנית מהווה דוגמא מפליאה לכמה נמוך אפשר לרדת בתכנית טלביזיה . על הערך "גבורי על" ראה בוויקיפדיה כאן.

את התכנית מנחה סטן לי אגדה בפני עצמה ויוצר דמויות גדול בפני עצמו.

lee.jpg

התכנית מאפשרת לנו הצצה לעתיד על איזו תכניות צפויות לנו בערוצים המסחריים שלנו בעתיד לבוא.

זכורני טיול של תמי ושלי בארה"ב בשנות ה 70 , שם נחשפנו לז?אנר תכניות הטלביזיה שבהם כל התכנית הוקדשה לניחוש מחירים של מוצרי צריכה שונים והמנצח זה שהיה קרוב ביותר למחיר האמיתי זכה במוצר ופרץ בזעקות שמחה וקפיצות אינדיאניות.

לא הבנו אז את הטעם שמצאו הילידים האמריקאים בתכניות הללו , אך לא עברו מספר רב של שנים ותכניות זהות התרוצצו להם על מסכינו כאן עד שבא גל אחר ושטף אותם.

נחזור לגיבורי העל – בתכנית המורכבת מקבוצה של אנשים עם תלבושות מעוצבות בסגנון "סופרמן" "באטמן" וכדומה לכל אחד מהם סיפור משונה אחר וכולם שואפים לזכות בפרס הנכסף של להפוך להיות דמות "גיבור על" שתופיע בסרטים סרטים מצוירים ופרסומות ואחר כך ימלאו דמויותיהם מפלסטיק את מדפי הצעצועים לילדים.

דרך אגב אחת הדמויות יהודי שרירן בשם "מצווה" , המדבר אנגלית במבטא של יהודי מברוקלין , גם הוא מתחרה , שכמעט הודח כבר בשלב הזה.

וזה אמנם הפרס. השופט והבורר סטן לי הידוע , מטיל על הדמויות הנלעגות מטלות שבסופן מתקיים סבב הדחה, כראוי לתכנית ריאליטי המכבדת עצמה.

למרות שנראה שהתכנית מבוימת כולה כולל המתחרים על דמויותיהם, משהוא בסגנון ליגת ההאבקות WWF בארה"ב הרי שמשום מה חזיתי בתכנית בהנאה עד תומה למרות מחאותיה של תמי.

באחת הסצנות איך אפשר בלי מוטיב חג מולד עדכני, נדרשו גיבורי העל לבצע משימה של החלפת גלגלים במכוניתם אבל בעצם הבחינה האמיתית הייתה לראות עד כמה הם יעזרו לאנשים "נצרכים" שפוזרו בסביבתם.

סכום המנחה– המבחן של גיבור העל הינו יכולתו לעזור לבן אנוש הנמצא בצרה, גם על רקע הדברים האחרים הבוערים שהוא נדרש להם.

בקיצור – עזרה לזולת במובן היהודי של הערך.

אבן גבירול 68

השבוע חלפתי שם (בתל אביב), בדרכי למרפאת השיניים ונתקלתי במקבץ של 3 הומלסים רובצים על המדרכה, ממש מתחת לאשנב כספומט שמעליהם, האם התמקמו שם עקב הקרבה לכספומט ואפשרות למשוך כמה תרומות ממושכי המזומנים, או שסתם כי המקום מוגן מגשם זאת לא אדע.

לידם, כמה בקבוקים של ,וודקה? מים?, אחד מהם חצי ישן ,השני שוכב ,ראשו על הקיר (קיר של בנק דיסקונט!), רגליו על המדרכה והוא מדבר עם השלישי ,שיושב כורע מולו על המדרכה.

מה הקשר בין עולמם לעולם המתנהל על ידם, ומושכי המזומנים בכספומט? – אין שום קשר.

ואני שחלפתי על ידם, העפתי מבט , לא הושטתי ידי לארנק.

הודו

בנסיעה במונית בבנגלור כמו בכל מקום בהודו ניגשים לחלון ברמזורים מקבצי הנדבות, מרביתם מעוותי גפיים בחלקם אמהות הנושאות תינוק או שניים יעל ידיהם , אך הפעם מספר נשים לבושות בהידור מתקדמות ומושיטות ידן בבקשת נדבה, ובגאווה פונות לדרכן לא מנדנדות , אחד מהנשים הוא בעצם גבר הלבוש בבגדי אישה ידיו החשופות גסות ועל פניו זקן, אחרים ילדה מבצעת גלגולים על הכביש מסיימת ואף היא באה לבקש מטבע.

כמובן איציק שולף את הארנק והילדה ממהרת למונית מאחורינו, להם היא כבר מראה בגאווה את השטרות שקיבלה במונית שלפניהם מנסה לעורר תחרות.

מראה שלא נתקלתי בו בעבר ויותר מכל דמה למופע של צוענים באירופה.

בכל מקרה גם כאן לא הושטתי ידי לארנק.

צדקה

בדרכי חזרה מהודו במטוסים השונים, יש קטע כזה, בו בסיום או תחילת הטיסה עוברות הדיילות ומתרימות את הכסף הקטן או הכסף הזר שנותר בכיסי הנוסעים לטובת ילדים במצוקה.

בסופר, בארץ, בתום הקניה פונה הקופאית בבקשה לתרום למטרה נעלה כלשהיא, ואם תקופת חגים היא זו מתנפלים עליך בכניסה צעירים המבקשים ממך לתרום לחבילות שי לנזקקים.

במספר צמתים, למשל בירידה מגהה צפון לכוון בני ברק ז´בוטינסקי ועוד רבים אחרים קיימים ה"קבצנים הקבועים" (שפעם אחת אף חזיתי ב"פיזור " שלהם בצמתות), העוברים בין המכוניות ומבקשים נדבה.

בעירי ברחוב הראשי, פזורים דוכנים של בתי תמחוי למיניהם ,שלא לדבר על טלפונים , דואר ומתרימים המגיעים לכל בית.

מאידך תכניות התחקיר למיניהם מלאו במקרים בהם חלק מארגוניי הצדקה עסקו בהונאה של ממש כמו אותו ארגון שביקש לעזור לילד שסובל ממחלה קשה באשדוד , ילד אמיתי , אבל כל ההכנסות היו קודש לארגון ומקימיו וקשר עם הילד ואימו לא נוצר בכלל- זהו המקרה הקיצוני, המקרה הנפוץ יותר הוא קיום של ארגונים ללא פיקוח כלשהוא, שהחלק שמגיע לנזקק הינו כ 20% מההכנסה בעוד שמהיתרה מתפרנסים יפה עובדי הארגון ויותר מכך מנהליו.

עד כאן ההצדקות לאי מתן נדבה, ויש עוד רבות אחרות.

אלא שהתהליך הזה שבו בסופו של דבר נעשה ליבי גס, בהם במבקשים, הוא המדאיג.

ועוד בנושא

  1. על צדקה ביהדות ראה כאן. אכן תורת חיים שלמה וסדורה כמנהגה של דת , כל דת. והלוואיוהיינו כולנו מסוגלים לנהוג כך.
  2. אותה אוירה, צדקנית מחד ובלתי מפרגנת מאידך הינה חלק מהויותינו. בדוגמא המצורפת הטקסט הוא על ה"אומללות בעזה" אבל התמונה כבר שייכת לעולם אחר; עולם הצריכה זו המניעה את גלגלי המשק והניגוד כשלעצמו זועק דיו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *