הכרס

הכרס

Print Friendly, PDF & Email

הפוסט המקורי מ 07 נובמבר, 2007
p312

שומנים

במשך שנות בחרותי רזה הייתי ,בעל הרגלי אכילה מתאימים, ארוחות מינימאליות וגם הן רק כשהרעב מציק.

הנקודה בה ההרגלים והמשקל החלו להשתנות ולעלות לא ברורה האם זה החל בהגזמה של דברי המתיקה שהחלו מופיעים ומפתים יותר?

בתחילה היו אלו חפיסות שוקולד פרה סוכריות טופי ,והפיתוי הגדול ביותר היה ג´לי צבעוני מתוק ומרפרף,

ואח"כ הגיעו הגלידות המתוחכמות, עוגות הטירמיסו ומה לא.

ואולי היה זה המעבר מהשגרה של אוכל פולני קבוע ומשעמם שבעצם אכילתו הייתה שיגרה ולא היה צורך ורצון להרבות בו.
שנים שארוחות הצהרים היו מורכבות ממרק אטריות ועוף מכובס או קציצות יום אחר יום.

בהמשך נחשפתי למאכלים מעניינים ומושכים יותר כולל תפוחי אדמה בוריאציות שונות נקניקים גבינות ומיני מעדני חלב שהחלתי לבלוע בשקיקה.

מנהגים חדשים נתקבעו: מייד עם החזרה מהעבודה, המקרר לא נסגר , הנשנוש מתמיד, אכילה גסה של מאכלי החגים היהודיים , מפגשים משפחתיים, חתונות ,בריתות, כולם עתירי קלוריות.

והתוצאות כמובן לא מאחרות לבוא משקל העולה בהתמדה קילו עד שניים בשנה , והכרס הבלתי נמנעת עימם.

הדחקה

עד לשלב מתקדם בהשמנה אתה חי בהכחשה, מתכחש למידות המכנסיים הגדלות והולכות ואפילו לראי –מסתכל על עצמך פרונטאלית ומתחמק מהמפגש עם עצמך בפרופיל.

אפילו בים או בבריכה בחשיפה כמעט טוטאלית מנגנון ההדחקה עובד, המבט מופנה קדימה ולא למטה ומונע מההכרה בשומן לחדור את מסך ההדחקה.

למעשה מתקיים כאן מנגנון הדחקה בדומה להדחקת הגיל , מבפנים אני מרגיש כבן 20 , ורק שאני ניבט בראי אני תוהה מיהוא הגבר המזדקן המביט בי , נזכר ושוכח מיידית; תוך שאני פונה מעם המראה.

המפנה

המפנה, בנושא החל רק לאחר שהתחלתי להתקשות בלשרוך את שרוכי הנעליים, בגלל הכרס.

פעולה שבעבר הייתה קלה ומהירה מותירה אותי מתנשם ומתנשף ועל סף התפוצצות. הפתרון של נעלי פתוחות מאחור (קרוקס) או חיבורים מהירים סקוצ?ים במקום שרוכים מאוס עלי , (בעצם מקובל אצלי רק בסנדלים). ולכן כשלב ראשון עברתי לנעליים ללא שרוכים, מאוד מקל, אך נשארה הבעיה של הכניסה לנעל וחליצתה. מה לעשות?

בשלב מסוים , החלטתי כמו כולם להכנס למשטר דיאטה ;בחרתי בדיאטת אטקינס, דיאטה של הרעבת הגוף בנושא פחמימות והגורמת לפרוק שומנים והרזיה. הדיאטה דווקא התאימה לי מאוד ,מכיוון שניתן היה לאכול בשר וביצים בצורה כמעט חופשית.

החיסרון היה כמובן בצורך להתמיד ,וזו בעיה .החזקתי מעמד כחצי שנה ירדתי כ 20 ק"ג אבל הכול חזר בהמשך.

חיפשתי איפה פתרון אלטרנטיבי לנושא הכרס.

הפתרון הגיע באקראי וממקום בלתי צפוי , באחד המלונות גיליתי את נפלאות כף הנעליים הארוכה , לא כף הנעליים הקצרה המחייבת אותך להיתקל בכרס, ואז מה הואילו חכמים בתקנתם, אלא כף ארוכה המאפשרת נעילת נעל וחליצתה מבלי לשנות את תנוחת הגוף הזקופה. אודה ולא אבוש לא חשבתי פעמיים וללא היסוס סיפחתי את הכף לרשותי.סוף סוף פתרון קסם לבעיית הכרס.

מספר מלים על פתרון הפלא הזה כף הנעליים מסתבר הינה אמצאה חדשה יחסית מהמאה ה 15 , ומסתבר שמעבר לשימושה הרגיל שימשה ומשמשת לפרסומות ומהווה גם פריט אספנות , אף את שמה האנגלי לא הכרתי לבושתי: SHOEHORN,לאינפורמציות נוספות ראה בויקיפדיה.

וזה מזכיר לי

בזמנו לא הבנתי למה צריך בכלל כף נעליים והמנהג להשתמש בה נראה לי כשריד גלותי למנהגים ארופאים ארכאיים כגון ממחטה או פרח בדש הבגד – בקיצור דברים שרואים מכאן לא רואים משם.

שביקר אותנו בני – חן ונתקל בכף החדשה , הפטיר בבוז – למה זה נחוץ? תמי פרצה בצחוק הרי בדיוק אתמול הזכרנו את התייחסותנו כצעירים לאביזר זה –וכך סובב הולך לו הגלגל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *