מציצים

מציצים

Print Friendly, PDF & Email

הפוסט המקורי מ 29 ספטמבר, 2007
p210

פחד מוכר

כן , לא רק סקס מוכר ולראיה, מבול ההפחדות שבו שוטפים אותנו אמצעי התקשורת למיניהם, והרייטינג הלו הוא המולך החדש שלהם, מניד בראשו ומאשר את בחירתם זו.

הגדול מכולם זה שחבק יבשות וכמעט את האנושות כולה (למעט שבטים נידחים בסומטרה), הינו כמובן "באג 2000 " , אותו צרוף מלים מפחיד , שהכניס מיליארדי דולרים להוגים אותו , עיתונאים הפיצו אותו וענפים הנדסיים רבים ואינטרסנטים חיו ממנו יפה עד כמובן , עד שנת 2000 והיא, דווקא עברה לה בשלום .

המסנגרים יצוצו ויגידו , ברור, הרי רק בזכות ההכנות הכבדות שהוכנו נמנע האסון. אך מה לעשות ומקומות רבים שבהם לא הייתה התכוננות כלל אף הם צלחו את השנה ללא פגע.

אנו הרי יודעים שה"זמן" אותו ציר היסטורי וכך גם היקום אדישים לגורלנו לחלוטין. ומבחינתו האישית של "הזמן" דקה לפני כניסתה של שנת 2000 ודקה לאחר כניסתה זהות לחלוטין לכל דקה ודקה שהיו או יהיו.

אבל מוחנו הקודח ועצם הווייתנו האנושית , מניעים אותנו חזור ושוב לנסות ולחרוט את עלילותינו עליו.

בכלל ,שנים עגולות מסוג 1000, 2000 או בעלות מובן עברי כגון תשמ"ד (שבמקרה התאימה גם לחזונו של אורוול בספרו ה"עתידני " 1984 ) משמשות גם הן כר נכבד לרואים בכוכבים ושאר אצטגנין, והתקשורת נרתמת בששון לפרסום .

מה יותר נעים לצופה המתכרבל מול התנור בחורף או ליד המזגן בקיץ מלהרגיש לרגע פחד וצמרמורת קלה ולגרגר בהנאה מול חזון אפוקליפטי. כאשר הוא מבין מיידית, שזה לא יקרה מחר אלא רק עוד עשרות ,מאות ואולי יותר שנים בקיצור הצופה ניצל לו זה כבר לא יקרה.

והאירועים האפוקליפטיים כה מרובים,החור באוזון , התחממות כדור הארץ , עלית הימים,פגיעת מטאור, הידללות מקורות הנפט ,השמש המכלה עצמה ומי ידע מה עוד?

דברים פשוטים כמו טבח עם בדרפור כבר לא עושים לו לצופה המכורבל , את זה (אלא עם זה ילווה במופע יוצא מהכלל של זמרים מהמעלה הראשונה).

וכמו שכבר נאמר , זה שאני פרנואיד זה לא אומר שלא רודפים אותי, כך בדיוק אני חש ,אל מול התחזיות ; הדברים כנראה נכונים ומאיימים , אך בלהט העשייה העיתונאית ככל שדשים בהם יותר מאבדים מעצמתם.

תחקיר עיתונאי

ובקטנה, יש הפחדות קטנות ,חביבות של תכניות חוקרות למיניהם, גם הן יפות לאותו רגע של צפייה ,והופ, הם נמוגות להם לתוך ה"ערפילית" התקשורתית (או BLUR תקשורתי בלע"ז), שהטפל והעיקר מעורבבים בה עד דלא ידע.

לפני מספר ימים , התרגשה עלינו בטלביזיה- פרק ראשון מתכנית האמורה להציג בפנינו עד כמה צנעת הפרט שלנו מופרת מידי רגע ובצורות שלא חשבנו עליהן. (התכנית בערוץ 2 של דנה וייס).

הכתבת אף הרחיקה לניו יורק (לא מספיק בתל אביב?) לטיימס סקוויר וראיינה עוברים ושבים לדעתם על כך שברגע זה ממש, הם מצולמים במצלמות אבטחה.

למרביתם היה צריך להסביר שלא מדובר במצלמת הטלביזיה שממש ברגע זה מצלמת אותם (והיא בעצם חלק נכבד מהגורמים לאבדן צנעת הפרט-אבל לא ;לה בעצם מותר הכול, כי היא משרתת אותי ואותך).

ובאותה תכנית,בהמשך, פרק שלם , בו הובאה כתבה על בחורה צעירה שגרה בקומת קרקע ונתקלה במציץ בחלונה בשעה שהחליפה בגדיה.

מאותו היום חייה אינם חיים והיא מרגישה כנאנסת ממש, (לסגור חלון עם וילון או תריס יא פוסטמה, אני חושב לעצמי), בשעה ש הכתבה עוברת לתוככי בית חולים לחולי נפש, וההקשר ברור, המציצים ועמם אבדן צנעת הפרט הינם חלק ממה שגורם לאנשים להשתגע.

במקביל ,אני כבר במקום אחר, ברמת גן של שנת 1972 , תמי ואני זוג צעיר עם בנינו יותם שזה עתה נולד.

אנו מתגוררים בקומת הקרקע (נקראה אז פרטר), של בנין בין 4 קומות, וכבר מהבעלים הקודמים של הדירה אב לשתי בנות שמענו שמפעם לפעם היה מתגנב "מציץ" לחלונן, פשוט כך , פרצה קוראת לגנב, ומי שגר בפרטר שיהיה מוכן לביקוריו של "מציץ".

ערב אחד אני שומע רשרוש בחצר, כיבינו את האור בבית , אני נעמד בחדר השינה מול חלון עם תריס גלילה ,ומביט דרך החרכים החוצה.

בחוץ בהיר יותר מהחשיכה השוררת בביתנו, וממול אני רואה ליד חלון השכן, דמות עומדת ומציצה פנימה, לאחר מספר דקות הדמות איבדה עניין ופנתה לחלון שמאחוריו עמדתי דומם.

מה , לעשות , פעלתי אינסטינקטיבית, הרמתי את התריס במשיכה מהירה וצעקתי איני זוכר מה ,באזני הדמות האומללה.

הנ"ל פתח במנוסה , ואני ,חוטף בדרכי מהמטבח סכין ,פורץ את הדלת ורודף אחריו ברחוב .

במנוסתו לא פנה הנמלט אף לא לרגע להביט אחורה (מחשש זיהוי?) , אלא רץ במהירות ונעלם.

להשיגו כמובן לא הצלחתי ,וגם אם הייתי משיגו , מה הייתי עושה עם הסכין? למזלי לעולם לא אדע.

האירוע פרח מזיכרוני, ורק עכשיו למראה הכתבה בטלביזיה הבנתי שאולי אני בעצם פגוע "הלם המציצים", האם זכאי אני לפיצוי מביטוח לאומי , משטרה , משרד הביטחון ,אנא אערף?

ידיעה מופרכת?

ברדיו, בדרכי ברכב בחדשות יום שישי; במו אזני שמעתי : " נשיא המדינה ערך ביקור אצל הרב עובדיה יוסף וברך אותו לרגל חג הסוכות" עד כאן מילא, למה למשל לא להפך , הרב מבקר את הנשיא , אבל על זאת כבר נאמר: מי שמוחל על כבודו , כבודו אינו מחול .

ועל מה דיברו עוקרי ההרים הללו ? דברי תורה,פילוסופיה כללית, עם ישראל, ארץ ישראל, לא ולא, הם דנו בנושא אירן ודבריו של אחמינגד בניו יורק!!!

וואלה, במו אזני שמעתי , ומחשבותיי מתרוצצות , הרי יותר מתאים היה לפרס לבצע את המהלך הזה כדי לזכות בתמיכת ש"ס, לכשיצטרך לנסיעותיו או יזמותיו , אך לא יעלה על הדעת, שיקולים זרים כאלה לא מתאימים לנשיאנו, אז מה קרה שם לעזאזל??.

ולפתע התמונה מתבהרת.

פרס הרי מבין שהאיום האירני רציני ושום דבר כבר לא יעזור, ביאושו וכאיש מאמין הוא חושב "מאין יבוא עזרי" ואז הוא נזכר, "עזרי מעם הרב יוסף" הלו הוא הגדול מכולם בקללות ובלחשים, הוא ורק הוא יוכל לו לצורר!

וזהו כנראה ההסבר היחיד לפגישה ולתכנה.

צמרמורת עוברת בי ,הפחדתי את עצמי עד מאד – הו ,כמה נעים.

פינת העברית

BLUR , מהמילון : טשטוש; כתם; לכלוך

ממלון אוקספורד אהבתי את הגדרת BLUR : noun something that cannot be seen, heard, or recalled clearly.

לדעתי בהקשר שבו כתבתי , המילה המתאימה כאן בעברית היא "ערפילית" (בהשאלה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *