נהיגת לילה

נהיגת לילה

Print Friendly, PDF & Email

הפוסט המקורי מ 22 ספטמבר, 2007
p203

ראש פינה

לא מכבר, ביליתי ערב ארוך בנהיגה של הלוך ושוב לראש פינה, הנהיגה הזכירה לי את הדרכים הארוכות שבהן נסענו בזמנו שעבדתי בארגנטינה, ואת הנסיעות

הארוכות לראש פינה , עת שהוריה של תמי התגוררו שם.

מוזר, אך אני מוצא תענוג מיוחד

בנהיגה לילית ארוכה בכבישים ריקים יחסית, נהיגה רצופה וארוכה כך גם רכיבה על אופניים במשך זמן רב ,הינה חוויה מיוחדת, ואולי (ולא נתנסיתי בכך), גם דומה לחוויה

של רכיבה על אופנוע, טיסה? שייט?

עצם ההכרה שהנסיעה ארוכה עדיין לא גורמת להבדל בנהיגה לזמן קצר או זמן ארוך, נדרש זמן מעבר של כשעה , שבהם הגוף והמכונית יוצרים שינוי שבסופו

המכונית נהפכת לחלק מגופך .

המונוטוניות והערנות המלאה הנדרשת לתנאי הכביש, מעבירים אותך למצב כעין היפנוטי והזרימה החופשית של הרהורים מתבצעת במקביל.

בלילה , במיוחד כשהתנועה דלילה , החוויה מתעצמת. מראות הנוף הקרוב והרחוק נעלמים משדה הראייה ונשארת רצועת הכביש מוארת בפנסי הרכב ואורות
הרכבים החולפים.


השמיים השחורים ופס של ירח מלווים אותי, ממש כמו בסיפור הישן והטוב של אהרון והעיפרון הסגול ,שסיפרתי לא מכבר לנכדי, ולפני זמן רב לאביו.

ארגנטינה

במצב הזה , ההיפנוטי , אני שב ונזכר בדרכים הארוכות והישרות של דרום אמריקה , שם בילינו חופשות רבות בדרכים.

זכורים לי במיוחד שני טיולים, האחד לברילוצ′ה והשני למפלי האיגואסו כל טיול נמשל כחמישה ימים ומתוכם יום אחד נטו נוצל

לשהייה ביעד, יתר הזמן , הוקדש לנסיעה קרי לנהיגה שלי, כולל בלילות עם ממוצע של 1100 ק"מ ליום.

המכונית , פורד טאונוס שכמוה כבר לא נראו אז בארץ , אך בזכות זיכיונות ישנים יוצרה עדיין ביבשת הדרומית .אף היא מוסיפה להרגשה שליוותה אותנו כל הזמן

הרגשה של "מסע אחורה בזמן" הלבוש ההתנהגות והרבה דברים שהזכירו לנו את הנעשה בארץ 10 שנים לפני כן.

 

בחזרה ממפלי האיגואסו.

ברדיו התנגנה קלטת של יותם ,מוסיקה מתוך מלחמת העולמות


 

 ולפתע הרכב משתעל ומגמגם , וכך בהחלטה של רגע נכנסנו לעיירה הראשונה שעל הדרך ללינת לילה.

(כבדרך אגב , אני גם נזכר שתחילת היצירה מלחמת העולמות הייתה לנעימה שלוותה שנים רבות פרסומות בקולנוע הדר ברחובות.)

ראשית , חיפשנו מלון ומצאנו מקום מעופש, שילמנו ומיהרנו למצוא מקום לאכול בו , נכנסנו למקום מוזר שרק בהמשך הבנו שזו מסעדה שמשרתת אוהדי כדורגל

וצמודה למגרש אימונים מיהרנו כמה שאפשר לסיים את הארוחה , דבר די קשה בארגנטינה (שעה לפחות , כל דבר מוכן ומבושל במקום) ואח"כ והשעה כבר 12 בלילה

חזרנו למלון.

במלון כמובן שהמקלחת ישר מעל לשירותים , ובחדר הפתעה מיטות קומתיים ושמיכות צמר מעופשות (כולל פשפשים?).

ניסינו להירדם , אך היה קשה, תמי שלא עצמה עין מעירה אותי עם לפני אור ראשון ב 4 בבוקר אנו בורחים משם חיש קל ופוצחים בנסיעה חזרה הביתה (עוד 10

שעות בלבד),לבואנוס איירס.

בחזרה מהצפון – הומהוואקה.

בחזרה מהגבול עם בוליביה – ולאחר ביקור בהומהוואקה , באחד המקומות ליד חוחוי, אנו מוצאים מלון מבודד נראה כמנזר נטוש ממוקם בערוץ נחל עם מעיינות חמים

"מעיינות המלך" " Thermas de Reyes הרגשה של גן עדן אבוד; רק אנחנו הילדים ,ועוד זוג צעיר מלבדינו.

בבריכת המים החמים הצופה

לנוף אנו משוחחים.מסתבר שהזוג ,רופאים צעירים ,נמצאים באזור במעין שנת שרות שעליהם לתת בסיום לימודיהם.

הם באו כאן לחופשה והם משמשים צוות רפואי לכורים , שברובם צ′יליאנים ובוליביאנים המשמשים במכרות בתנאים פרימיטיביים של עולם שלישי (מכרות נחושת ועופרת!), שבודאי היו נסגרים זה מכבר אם היו ממוקמים בעולם המערבי המתקדם- אבל כאן (ולא רק כאן) ,למי אכפת.

מחווה לכלי הסניטציה של גוטשטיין

 

דורות של רחובותים זוכרים לטובה את הפרסומת עם הבחורה המעורטלת שהוצגה באולם קולנע "הדר" שבוטל בינתיים.
 
הפרסומת לוותה במנגינה מ"מלחמת העולמות" והייתה בזמנו, בשנות ה 70 פרסומת נועזת למדי בנוף המקומי.
 
כך שייתכנו הקשרים נוספים לזיכרונות שמעוררת יצירה זו אצל מי שהיו אז בני נוער עם הורמונים מתפרצים, ברחובות של אותם הימים.
ובכל זאת כנראה ש"סקס מוכר" , עובדה ששם החנות לקרמיקה – גוטשטיין ובניו ,חרוט במוחי עד עצם היום הזה.

חיפוש קצר בגוגול מגלה שהחנות ,בניגוד לבית הקולנוע שרדה, והנה היא לפניכם – מחווה לזיכרונות.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *