תעתועים

תעתועים

Print Friendly, PDF & Email

הפוסט המקורי מ 26 מאי, 2007
p05

 

לפני כשנה בשהותי בהודו שהיתי במלון בהיידרבד ועיינתי בעתון המקומי באנגלית, שנתחב לחדרי השכם בבוקר כחלק מהמותרות המוצעים לתייר הזר במלון "נחשב".
תוך כדי עיון בדפים הפנימיים נתקלתי בדווח קצר, תמציתי על מותה של צעירה בת 23 ששרפה עצמה במטבח ולאחר מכן אושפזה ומתה מפצעיה בבית החולים.

הדווח כלל את הפרטים הבאים: לאחר נישואיה , (וכמובן מעברה להתגורר עם בעלה ומשפחתו כמקובל), לא שבעה משפחת בעלה נחת מהנדוניה שהביאה , וסבלה מהצקות של משפחת בעלה , שהשתוקק לקנות ריקשה (אותו רכב תלת גלגלי המשמש את ההודים כמונית עממית \משאית לעת מצוא).
כנראה לכשהגיעו מיים עד נפש , נטלה הנערה את נפשה בדרך נוראה – הציתה את עצמה.

להלן הדווח כפי שהופיע בעיתון

india_death_report.jpg

התגובה

למקרא הידיעה התרגשתי עד למאוד, הסיטואציה שתוארה כאן בתמצית נראתה כדווח עיתונאי על גבול השירה שבה מצייר העיתונאי תמונת עולם מלאה של נושא ה"נדוניות" בהודו שכבר שמעתי עליו בביקורי בהודו ושהתייחסות אליו גם ראיתי בסרט נפלא חתונת מונסון.

monsoon-wedding.jpg

הצעירה לכודה במצב נורא ,בעלה לא ברורה עמדתו בסיפור – האם הגן על אשתו או הצטרף למציקים. כל המרכיבים של טרגדיה קלסית וסופם של הגיבורים ברור.
הבעל לכוד ברצונו לשפר את מעמדו על ידי קניית ריקשה – מעמד חדש ,אולי מה שהיה "חבר אגד" במקומותינו לפני שנים.
כהערת אגב – בעיניי ראיתי את חייהם הקשים ועלובים של אותם נהגי הרקשה בערי הודו הנהרגים על פחות משווי פרוטה. ישנים ומתגוררים ברכבם ,מכיון שבדרך כלל הפרנסה מצויה במקום מרוחק ממגוריהם .
וכך גם מצבו ונואשותו של הבעל הצעיר.

הספור העיתונאי היבש נראה גם כניגוד מדהים לסיפורים והספינים הממלאים את עיתוני הארץ, ושטף מלים ריקות מאים להטביע את הקורא בכל רגע. דרך כתיבתו של אדם ברוך שאותה אני אוהב מאוד נראתה לי דומה ביותר לתאור העיתונאי שזעזע אותי.

כמובן משחזרתי ארצה , סיפרתי לכל המוכן לשמוע את הסיפור , ויחד עם כך שאין דומה חוויה מכלי שני לחוויה ראשונית נראה היה לי שהספור מרגש.

ההתפכחות

בחודש פברואר השנה, בשיטוטי בבלוגים, נכנסתי לבלוג של מאיה דיין טבת
המתמחה בנושא הודו. שם קראתי קטע על מצב הנשים בהודו על כך שנשים שיולדות תנוקת בת הורגות אותן כדי לא להכניס את המשפחה למצבים קשים בעתיד.
העברתי למאיה את הידיעה העתונאית ובתגובה כתבה לי כך:

הי שמעון,

בינתיים העליתי את הידיעה הראשונה.
רציתי רק להגיד ש"חלום הריקשה" הוא לא תמיד מה שאתה מתאר. נכון,פעמים רבות זה דומה לחלום הנושן להיות "חבר אגד", אבל פעמים רבות אחרות מדובר באנשים שלמשל מעוניינים להשתתף במירוצי הריקשות, ולזכות בפרסים דרכן. תחרויות כאלו נפוצות במיוחד בהיידרבד.
כך או כך אין מה לרחם על הבחור ה"חולם", שניסה להשיג את מבוקש בצורה הנלוזה ביותר שידועה כיום בהודו.

בקיצור ידיעות כגון אלה נפוצות ויותר מכך גם המקרים שבהם צעירות שנישאו מקפדות את חייהם או התאבדות או אף נפוץ מכך רצח בידי משפחת הבעל שמוסווה כהתאבדות או תאונה.

 

כך או כך הסתבר לי שכמו תמיד קיים פער בין מה שרואים למשמעות הדברים וכאשר התרבויות שונות ובפערים גדולים, אי ההבנות הנובעות מכך גם הן עצומות.

למה הדבר דומה , משל לחייזר שהיה מופיע בארץ מתאחסן במלון קורא את העתון שניתחב לחדרו מגיע לתומו לעמודים פנימיים ותקל במודעת פטירה מסוגננת המדברת על המנוח ועל פועלו והנה הוא (החייזר),מתרגש עד לדמעות.

אז מה , התרגשתי לחינם ????

שטפון

אי שם בתקופת המונסונים גם לקוח מעתון מקומי לכד את עיני תצלום מדהים של אשה השואבת מים מבאר
וזה מה שדיבר אלי:
א. ה"אבסורד" שבכמות מים עצומה של שטפון המונסון, יחד עם כך שעל מנת לחיות, צריך לשאוב מים חיים מהברז שעל הבאר.עוד מעט קט והמים יעלו מעל למפלס הברז.
ב. המים החיים שלא בהכרח נקיים יותר מאלו של השטפון.
ג. המאמץ שמשקיעה הגברת תוך כדי "שרבוב הלשון" שמי מאיתנו לא חוטא בכך ברגע של מאמץ ,בהעדר עין מתבוננת.
בקיצור רגע מופלא שהנציח צלם מקומי והנה הוא לפניכם.

image006.jpg

ובהמשך באותו ענין של שטפונות גם כן מעתון מקומי תצלום של אדם, הפעם מלאי המציל את חיות ה"מחמד" שלו

malay_flood.gif

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *