העיירה פרצ’ב מחוז לובלין פולין

היא העיירה הגדולה ביותר בסביבתה, ואחת העתיקות בחבל לובלין. תושבים ראשונים התיישבו במקום כבר במאה ה12- וייתכן שאף קודם לכן. בשנת 1401 זכתה העיירה למעמד של עיר.

על פי ספר הזכרון למרות שעל פי החוק היה צריך להיות ראש העיר יהודי בגלל הרב היהודי סופחו לעיר כפרים נוספים כך שניתן היה למנות ראש עיר שאינו יהודי, בהיותה מרכז אזורי שכנה בה גם לשכת הגיוס לצבא הפולני ואחת לשנה בתקופת הגיוס היו מגיעים צעירים גויים להתגייס ובאותם שבועות ידעו היהודים שיש להוריד ראש כדי שלא יתנכלו להם לנשותיהם ובנותיהם.

 

(fotopolska :מקור) שנת 1917 בפרצ'ב

יהודים בפרצ'ב מקור: יהודי פרצ'ב והסביבה, פייסבוק

 

העיירה פרצ’ב – עיירה בנפת ולודווה (Włodawa), מחוז לובלין (Lublin), פולין בזמן המלחמה בחלוקה לאחר הכיבוש: גנרלגוברנמן, מחוז לובלין בעיירה זו נולדו והתגוררו הורי. אבי יהודה  היה בחור צעיר בן 25 ושנכנסו הנאצים לעיירה (1939), ברח יחד עם אחיו הצעיר סניה לכוון רוסיה בסופו של דבר שרת בצבא האדום וחזר לעיירה עם תום המלחמה (1945) כדי לברר מי נותר בחיים.

אימי היית אשה בת 27 נשואה לישראל פייגנבאום ואם לגדליה בן הארבע ולחיים בן השנתיים. הנאצים רצחו את בעלה וילדיה והיא עצמה נמלטה יחד עם אחותה הצעירה טובה לוורשה שם חייתה עד תום המלחמה כגויה פולנית ומשהסתיימה המלחמה שבה לפרצ’ב כדי לברר מי נותר בחיים. בעיירה פגשה את אבי ושם התחתנו (1945).

רקע מתוך אתר יד ושם

 

 

מפה

 

להלן מתוך ספר היזכור לעיירה כפי שסופר על ידי חלק מהשורדים.

רקע כללי

 

 

הווי ונוער

 

 

כרונולוגיה מהכיבוש הנאצי

ועוד על הקורה בזמן ואחר המלחמה מתוך ארכיונים

על פסח 1940

מתוך עדות של אליהו ליברמן 

נכלל כאן כי מדבר על האקציות על עזרת היודנראט ועל העבודה במנסרה שם גם עבדו אחי ה של אימי נחום ורישק.

עדות על היודנראט בפרצב לאחר המלחמה 1946

הפליטים היהודים מתקבצים בפרצב

לאחר המלחמה מתחילים להתקבץ בפרצב הניצולים היהודים שחזרו כדי לברר מי נותר בחיים הנה דיווח בעיתון על כך שפרצב יש כ 200 ניצולים

פוגרום בפרצב 1946 אחר המלחמה

בחודש פברואר 1946 שפליטי פרצב הגיעו מכל העברים התרחש פוגרום של הפולנים ביהודים, הפוגרום היותר ידוע התרחש בעיר קילצה וכמובן השפיע על החלטת של יהודים רבים להסתלק מפולין כולל הורי.

להערכתי הורי היו כבר בדרכם מערבה חודש או חודשיים לפני הפוגרום מאחר ולפי חשבוני אימי כבר נשאה אותי ברחמה בסוף 1945